העיוורון של סרנה

יגאל סרנה במאמר בידיעות שישי-שבת עורך מעין השוואה בין נפתלי בנט - מועמד מספר אחד לבית היהודי, לבין מועמדת מספר אחד למפלגת שמאל קיצוני בשם דע"ם - אסאמא זחאלקא אלגאבריה. מעניינת אותי העובדה כי הוא בחר דווקא בבנט להשוואה, שכן, כנראה, עשרה מנדטים, ועוד כאלו שיבואו חס וחלילה מקוראי העיתון שפעם הייתה לו מדינה, הם יותר מדי בשביל סרנה. לא ייתכן שהיהודי הדוס המתנחל ישיג כל כך הרבה מנדטים בבת-אחת לדעתו. אז איך עושים את זה? פשוט מאוד, הופכים את בנט ליצור אלים וכוחני, לוקחים את "תוכנית ההרגעה" המצוינת של הבית היהודי ושמים אותה במימדים חסרי פרופורציות כאילו שהיא לא בת-השגה, הזויה ומפלה. על הדרך מזכירים כי בנט בן לעולים אמריקנים, והוא עשיר מאוד, כלומר ברמז: צפונבון כוחני. הדמוניזציה שנעשתה לו פשוט זועקת לשמיים. לעומתו המועמדת הערבייה יכולה להתחרות בסינדרלה. בת להורים ערבים-חילונים (כדי שלא יגידו שהורעלה מהאיסלאם בבית), נכנסה לדת האיסלאם ויצאה ממנה מפוכחת (כדי שתיראה קצת פחות אלימה מחנין זועבי והזחאלקה השני). מה שמילים יכולות לעשות. את המאמר חותם סרנה במעין התפייטות על מעמד הפועלים המסכן שבאה האבירה (סליחה, הנסיכה) החדשה שלו להגן עליו, ועל דו-הקיום שמחכה ממש בפינה אם היא תהיה המפלגה השלישית בגודלה בכנסת. בקיצור, יגאל סרנה רץ לשים פתק של דע"ם ולחבק את אסאמא בכיף. סרנה, במצע המפלגה לא עיינת? מר סרנה היקר לא לקח עימו לקריאה את המצע של המפלגה של הגברת, שכן אם היה עושה זאת (או מבין עברית לחלופין), הוא היה מתעכב על שתי נקודות שהופכות את שלגיה החדשה לתפוח מורעל - ראשית, מצע המפלגה אומר כך: "קיום משא-ומתן עם הפלשתינים שיוביל לנסיגה ישראלית מהשטחים שנכבשו ב-1967 והכרה בזכותו של העם הפלשתיני להגדרה עצמית ולהקמת מדינתו העצמאית לצידה של מדינת ישראל". "פעולה לקראת דמוקרטיזציה של מדינת ישראל והשגת שוויון מלא לאוכלוסיה הערבית". בעברית תקנית זה נשמע קצת אחרת: היהודים יעיפו את עצמם מהקו הירוק ובמה שיישאר להם, האוכלוסיה הערבית תקבל שוויון מלא, קרי הגדרה עצמית גם בחיפה, בלוד, ברמלה ובתל אביב-יפו. עוד אומר המצע: "הפרדה באופן מוחלט בין הדת למדינה". כלומר, אין יותר מדינה יהודית, יש פלשתינית - וכל אזרחיה. ועוד: "העדפה מתקנת לקליטת עובדים ערבים במוסדות הממשלה וחברות ציבוריות, תנאים מועדפים לבנייה ופיתוח של אזורי תעשיה ביישובים ערבים". "התנגדות לשירות לאומי ולכל התניה במתן זכויות שוות לאוכלוסיה הערבית". כאן נראה לי שאין צורך להסביר... הבעיה עם מפלגות כמו דע"ם והדומים לה זה שהם מאמינים גדולים בהשמדת מדינת ישראל כמדינה יהודית, אלא שרק הם עוטפים לך את הרעל בעטיפה של ממתק. עכשיו רק נותר לחכות לפתאים כמו יגאל סרנה שלא ממש רוצים לשאול את הזאב למה עיניו גדולות כל כך וזהו. עוד כמה קולות שלוקחים את העיתונאי כתורה מסיני יבחרו בה כי היא אישה ערבייה משכילה... אז עכשיו מר סרנה, אחרי תרגום המצע, אתה עדיין מעדיף את דע"ם או את היהודי הכוחני שרוצה באמת לשמור על מדינת ישראל מדינתו של העם היהודי?