"לנו, כסוקרים, מתפוגגים כל מיני עוגנים שהיו לנו. אנחנו הולכים על קרקע טובענית בניסיון לפענח מה קורה", מודה לזר. הציבור שופט את הסוקרים על-פי מידת הקרבה של טבלאותיהם לתוצאות האמת. סוקר 'מפשל' מאבד מאמינותו ומקצועיותו מקבלת "הורדת דירוג". מנהלת מכון 'דחף', ד"ר מינה צמח, לא תשכח לעולם את הלילה לאחר בחירות 1996 שבו הכריזה שפרס ניצח את נתניהו. מבחינה סטטיסטית היא צדקה לחלוטין והייתה קרובה יותר מכולם לתוצאות האמת, שכן בכל מדגם וסקר יש להביא בחשבון טעות דגימה שנעה בין 3 ל-5 אחוזים. אלא שבמקרה ההוא נפלה ההכרעה על שברי אחוזים, בצד הבלתי נכון מבחינתה של צמח.
רשימת ההחמצות של הסוקרים ארוכה למדי, אך אחרי הבחירות כמעט לא זוכרים אותן. הבולטות מהדהדות עד היום. בבחירות 2006 למשל קיבלה מפלגת הגמלאים שבעה מנדטים שאיש לא צפה אותם. אדרבה, כמה מבכירי הסוקרים קבעו כי הרשימה לא תעבור את אחוז החסימה. אותם סקרים ניבאו לקדימה מספר מנדטים גבוה ב
הרבה מתוצאות האמת. גם במערכת הבחירות הקודמת התקשו הסוקרים לקלוע למספר המנדטים שקיבלה קדימה. תוצאותיה של מינה צמח היו קרובות יותר למציאות מתוצאות הסוקרים האחרים, עם סטייה ממוצעת של 20 אחוזים. גיאוקרטוגרפיה של אבי דגני רשמה סטייה של 33 אחוז.
הסוקרים נימקו זאת באחוזי הצבעה נמוכים במיוחד ובמספר גבוה יחסית של מתלבטים שאי-אפשר היה לנבא את דפוסי הצבעתם. תירוצים יש, אך לסוקרים זה לא יעזור. במיוחד כשכל מנדט וכל אחוז עשויים לקבוע אם רשימה מסוימת עוברת את אחוז החסימה אם לאו, הניבוי הוא קריטי ועשוי לחרוץ גורלות.
"כל סוקר כותב במפורש שתיתכן סטייה של כמה מנדטים מהתוצאות שהוא מספק, אבל איש אינו מסתכל על זה", אומר פרופ' יצחק כ"ץ, נשיא מכון 'מאגר מוחות'. "טעות הדגימה יכולה להגיע לחמישה מנדטים. אז יכול בהחלט להיות שמבחינה מקצועית אתה, כסוקר, תיתן לעצמך טפיחה על השכם מבחינה מקצועית, אבל בעין הציבורית יגידו שנכשלת, שפספסת".
במצב כזה, כשאתה אמור לנפק סקרים כמעט מדי יום, אתה ישן טוב בלילה?
"אני ישן מצוין. אני יודע שאני עושה עבודה מקצועית נאמנה. ודאי שייתכנו סתירות. הרי סקרים אינם כלי אולטימטיבי".
גם בעברו של כ"ץ הצלחות וכישלונות. אחד האירועים הבלתי נשכחים היה פרסום תוצאות המאבק על ראשות מפלגת העבודה בין
שמעון פרס ל
עמיר פרץ.
גלי צה"ל שידרו את הסקר של מכון רפי סמית, שלפיו הביס פרס את פרץ ברוב של 52 אחוזים מול 38, ואילו לפי סקר
קול ישראל שערך פרופ' כ"ץ דווקא פרץ הוא שניצח, ברוב קטן - 46 אחוזים מול 41. אחרי פרסום התוצאות החלו שני הצדדים לבדוק בקדחתנות מי יצטרך בבוקר לאכול את הכובע, והשיא היה איחוד שידורים היסטורי בין גל"צ לקול ישראל שכמוהו לא היה מאז ימי מלחמת המפרץ ב-1991. הסוף ידוע, פרץ ניצח וכ"ץ קצר את התהילה.
אף שהסקרים שומרים על יציבות גושית, עדיין מצפים להפתעות. מאין תבוא ההפתעה הפעם, אני שואל את הסוקרים. "אני לא רואה מין מפלגת גמלאים כזו שתקבל פתאום שבעה מנדטים", אומר מנחם לזר. "בתקופה מסוימת נדמה היה ש'עם שלם' של הרב
חיים אמסלם עומדת להיות הגמלאים של הבחירות, אבל ברגע שנסגרו הרשימות הוא לא הצליח להעמיד רשימה אטרקטיבית והיום הוא מגרד את אחוז החסימה מלמטה".
אולי אמנון יצחק?
"תוכנית הטלוויזיה שעשה עליו
אמנון לוי בערוץ 10 סיפקה לו שירות נהדר. מאז שידורה שמו עולה בסקרים אף שעדיין אינו מגיע לשני מנדטים, ולפני כן שמו כלל לא הוזכר. הדיבורים האלה עשו משהו גם לש"ס, וההתקפה הגדולה על אספת הבחירות שלו השבוע רק מעידה על הפאניקה שאחזה בשס. בגדול, קשה לראות שאיזו מפלגה עלומה תפרוץ לפתע עם עשרה מנדטים. יכול להיות שלפיד יגדל ברגע האחרון כי אנשים ירצו לתת הזדמנות למשהו חדש שלא נוסה, אבל ללא ספק ההפתעה היא בימין, עם ההצלחה הגדולה של בנט".
