לאחרונה אנו עדים לשיח הציבורי המתנהל לגבי בחירת הרב הראשי. בהקשר זה מובעות דעות שונות על-ידי אישי ציבור ואנשי תקשורת הכוללים תמיכה או דחייה לגבי המועמדים השונים ונימוקיהם אתם. אל לב השיח הזה גלשה סוגיית הגיל של הרב הראשי האמור להיבחר. כיום קיימת מגבלת גיל לתפקיד של הרב הראשי ומי שגילו מעבר לגיל זה (70) איננו יכול להיות מועמד לתפקיד. והנה, אחד המועמדים החשובים עבר את הגיל המאפשר בחירתו לתפקיד והוא כיום "זקן" בן 76.
מצד אחד יש הטוענים לגבי המועמד ה"זקן" כי "זמנו עבר" ולא יתכן שרב זקן יוביל את העם. ומנגד, טוענים אחרים כי כושרו וכישוריו של הרב ה"זקן" עולים על אלו של המועמדים הצעירים יותר ולכן הוא המועמד הראוי ביותר ולא יתכן שגילו הכרונולוגי יעמוד לו לרועץ. הדוגלים בגישה זו מציעים לחוקק חוק אשר יבטל את מגבלת הגיל לבחירת רב ראשי.
כמובן שאין זה בכוונתי להתערב בדיון המתנהל לגבי בחירתו של הרב הראשי , אם כי אין להקל ראש בכך שמדובר במשרה בעלת חשיבות רבה לעם ישראל כולו. ענייננו הוא בשאלת מגבלת הגיל. ההצעה להסיר את מגבלת הגיל מתפקיד הרב הראשי בדרך של חקיקה נראית לי בהחלט. ביסוס הבחירה על קריטריונים של כושר, יכולת וכישורים של המועמדים לתפקיד ולא על קריטריון של גיל כרונולוגי, הוא מהלך חיובי בימים אלו ויש לתמוך בו באופן עקרוני. אולם, נשאלת השאלה מדוע עיקרון זה יחול רק על משרת הרב הראשי? מדוע לא ניתן להחיל עיקרון זה גם על משרות של פרופסורים, פקידי ממשלה, רופאים ואחרים? אם במשרה כה חשובה ומכובדת אפשר להעמיד את היכולת המקצועית כבוחן העיקרי ולא את קריטריון הגיל, אזי קל וחומר שהדבר נכון גם לגבי משרות ותפקידים זוטרים יותר.
אירוע פרטי זה הנוגע למגבלת הגיל בבחירות לרב הראשי, משתלב יפה בשיח הציבורי המתקיים כבר חודשים רבים לגבי שאלת גיל הפרישה. הנושא עלה לאחרונה לשיח הציבורי בעיקר מהכוון הכלכלי.
כבר ברור כיום לכל מי שעיניו בראשו שההזדקנות המהירה של האוכלוסיה והעלייה בתוחלת החיים, יחייבו את העלאת גיל הפרישה כדי לעמוד בנטל הכלכלי שילך ויגדל בשנים הבאות . אולם, חשוב להבין שקיימים גם שיקולים נוספים לגבי הצורך בהעלאת גיל הפרישה או אפילו ביטול חובת הפרישה מחמת הגיל. קיימים נימוקים חברתיים, בריאותיים, פסיכולוגיים, משפחתיים ואחרים המצביעים על הצורך ביצירת שינוי בכוון זה.
חשיבותו של אירוע פרטי זה לגבי הדיון הכולל בסוגיית גיל הפרישה, הוא בחשיפה הציבורית לטיעון שמה שקובע הוא לא הגיל אלא היכולת, הכושר והכישורים. בימים בהם תוחלת החיים עולה ואנשים מגיעים לגמלאות עתירי ניסיון ובבריאות טובה, יש בהחלט לתת את הדעת לתרומתם לחברה של אלו המכונים על ידה "זקנים".
