על קו העושק

הפגנה חברתית על נושא הגז. המשטרה הקימה בריקאדות כי ג'ודי ניר-מוזס-שלום (או איך שמסדרים את סדר השמות הנכון אצלה) לא אוהבת שמפריעים לה לראות את "המירוץ למיליון" או משהו כזה, whatever it is she's watching. המפגינים פוגשים בריקאדות וכוח משטרתי שלא היה מבייש את ההיערכות על הר-הבית ביום שישי שלאחר מות איזה שאהיד. ימבה שוטרים, אנשי מג"ב, מושתלים נעים בתוך הקהל, צלמי "האח הגדול" (לא של הטלוויזיה אלא של השלטון הפשיסטי) עוברים בקהל ומתעדים פרצופים של פעילים חברתיים. בישראל של 2013, להיות פעיל חברתי משמעו בעיני השלטון להיות עבריין ומטרה נכונה לפעילות של "סיכול מונע" (אולי בקרוב גם "סיכול ממוקד", בקצב ההידרדרות הנוכחי הכל אפשרי). המפגינים מוותרים על עימות עם החוק. הרי "באנו לשנות" את החוק לא להתעמת איתו. השוטרים המומים למראה עיניהם. הרי "ההוראות מלמעלה" הן להתעמת עם המפגינים, לגרום למה שקרוי בעגה הצבאית "חתירה למגע", ולהביא כמה עצורים למען יראו וייראו. אם אפשר לשבור כמה גפיים בדרך זה תמיד טוב. עם דפני ליף בשנה שעברה זה עבד. היא הייתה חבושה וההפגנות נעצרו. הממשל הצבאי הצליח לגרום למוחים להיראות כמו חוליגנים, והציבור נרתע. אם השלטון מצליח להציג את המוחים החברתיים כפלשתינים מתפרעים, הוא ניצח, ולשם הוא חותר במלוא המרץ. אז המפגינים מוותרים על עימות וממשיכים הלאה. בדרכם לכיוון רוטשילד הם חולפים על פני האירוע התרבותי שממנו נפלט לרחוב בעיתוי מדהים - נגיד בנק ישראל הפרופסור סטנלי פישר (וכמקובל בקרב החונטה, על ידו תלויה גם - רעייתו!). קצת פחות נוח בהשוואה לטיסה על מיטה זוגית, אבל המציאות מזמנת לאחד מנציגיו הבכירים של מסדר "הבונים החופשיים", מפגש קטן עם המציאות, ערב לפני המראתו מכאן בחזרה לתושבות קבע בארה"ב. השמועה אומרת שסטנלי אמר למפגינים "אתם צודקים". אני קונה את השמועה הזו רק בתנאי שרני רהב עבר צד והתחיל ליצור ספינים מזויפים עבור המחאה החברתית. במקרה הטוב, אם הוא אמר את צמד המילים האלה, זה היה כנראה מה שהוא חשב שיפתח עבורו את המעבר ביער, אל הכרכרה העשויה זהב, מאחר שנתקל לפתע באנשי רובין-הוד והבין שהוא יצטרך לשלם משהו כדי לעבור. אנחנו יכולים להירגע. רני רהב לא לצידנו, וטוב שכך, כי זו הייתה עדות ניצחת לכך שהפסדנו בקרב המוסרי. וגם סטנלי לא עבר לצידנו, כי העולם הערכי שלו בנוי כמו זה של הקוסם מארץ עוץ, עשוי מרצפות של זהב בדרך שבין המעון הרשמי, למעון הנופש, ולמשרד במרומי מגדל השן של האחוזון העליון של המיליון העליון של פירמידת ההון. אנחנו מעניינים את סטנלי הרבה פחות מאשר הוא מעניין אותנו. הוא נתפס כמו איילה תועה בחשיכה, לנוכח משאית טסה על כביש מהיר, והיא קפאה על מקומה בבהלה. המשאית החברתית לא דרסה את סטנלי. אין לנו עניין באדם. עניין לנו במסדר אבירי ההון-שלטון, ובמנגנון המתחזק אותו. הערב שהתחיל בצעדה לכיוון השחיתות של הגז הישראלי והביזה שעומדת להפוך לחוק על-ידי ממשלה של מושחתים, הסתיים עם פנסי ערפל היישר אל תוך עיניו התכולות של מי שהיה שותף בעשור האחרון להפיכת אזרחי ישראל לאזרחים המפארים את הבסיס התחתון של פירמידת ה-OECD. קו העושק חיבר באותו לילה שתי נקודות, מסטיב של הגז ברמת-גן לסטנלי של הבנק בתל אביב. הצלע השלישית של קו העושק ישנה שנת נוכלים במיטתה הזוגית המרווחת.