שלום אורית, זו
הקלטה שלך (בשעה 1:21:45). את טוענת כאן שההחלטה על שחרור הרוצחים נפלה מפני שדעת השרים שתמכו בה קהתה כתוצאה משטיפת מוחנו הקולקטיבי בעניין שליט. אולי, אבל זה לא משחרר את חברי הכנסת ואת שרי "הבית היהודי" (דעתם הרי לא קהתה, שכן הצביעו נגד ההחלטה), מהאחריות לפשע המוסרי ולאווילות הפוליטית והמדינית הקולוסאליות של ה
ממשלה בה אתם שותפים.
את קוראת כאן להתעשת אחרי שהנחת לרבע מן הסוסים לברוח מן האורווה, ובו–בזמן את נשמעת בקולך מסרבת ליזום כינוס מיוחד בפגרה שבמהלכה עלולים עוד רבע או יותר מהם לברוח. ואני הקטן, המכיר היטב את פועלך ומעריץ אותו ואותך, לא מאמין למשמע אוזניי, מפני שבמקום הסבר ענייני לשיהוי המופקר הזה, אני שומע רק בוקי-סריקי מגומגם מתחום האנטומיה: את טוענת שבדיון מיוחד של הכנסת עובד הפה ולא האצבעות! ממתי דיון מיוחד של הכנסת הוא רק תחרות נאומים? הלו, זו עדיין את, ז'אן דארק של ההתיישבות? מה עובר עלייך?
משיחות עם ח"כים אחרים ממפלגתך מתברר שלא התקיים בסיעה כל דיון מסודר, לא בעניין המו"מ בכלל ולא בעניין שחרור האסירים בפרט. אפילו בהקלטה, נרגשת ככל שנשמעת, לא דרשת מחברייך לסיעה חשבון נפש פוליטי בעניין האופן שבו הובלתם (בשורוק) אל השוקת השבורה דהיום. מה פשר האיום האמורפי הזה ש"מעכשיו האמריקנים יספרו אותנו"? פורמלית כולם ספרו אתכם גם עכשיו, כשהתנגדתם לשחרור הרוצחים, אלא שכשסיימו לספור אתכם עד 12 התחילו לספור מחדש, והפעם עד 26. למה שבהיעדר איום פוליטי חד-משמעי על שלמות הממשלה התסריט הזה לא יחזור על עצמו שלוש פעמים? גם בפעמים הבאות כל שתעשי יהיה להודיע לעולם שאת מתביישת?
כניסה ביודעין לממשלה
רוב מצביעייך הם מההתיישבות, ולהם יש איתך חשבון שראשיתו במערכת הבחירות של מפלגתך, המשכו בהליך הצטרפותכם לממשלה ואחריתו (בינתיים!) בשחרור 26 רוצחים. המילים "
אדמונד לוי" הודרו הן מקמפיין הבחירות והן ממצע המפלגה, הודרו מקווי היסוד של הממשלה אליה הצטרפתם וכעת הוספתם שני חטאים על שני פשעים: בעצם המשך ישיבתכם בממשלה גם השלמתם עם הליכה למו"מ בתנאים מוקדמים בניגוד להתחייבות ראש הממשלה, וגם השלמתם עם עוולה מוסרית נוראה של שחרור רוצחים ללא שום תמורה בנפש או למצער בגוף.
ביודעין נכנסתם מתחת לחופה עם מי שהצהיר "שתי מדינות לשני עמים" וביודעין עשיתם זאת, תוך ויתור על מטריית דוח אדמונד לוי. לכן עצם כניסתכם לממשלה כזו שוללת מכם כל דרגת חופש נוספת להתפשר עם עקרונותיכם ועם הבטחותיכם לבוחר. המסר שאתם שולחים ללבני ולאובמה במסע הפאשלות-השפלות הזה הוא חד-משמעי: תמשיכו ללחוץ על נתניהו מפני שאין לו בממשלה לא סמן ימני ולא סמן ערכי.
לא מייצגים נאמנה
את מתביישת? בחרת להיות פוליטיקאית, אורית, ובושה איננה תחליף לפוליטיקה: ערכית, פוליטית ומוסרית מחובתך לעשות מעשה פוליטי שיפצה את שולחייך ולו חלקית על הבגידה הפוליטית בהם, ושום התיפייפויות או שקלא-וטריא "עם האצבע העבה" לא יועילו: הבגידה איתך בשוכבך ובקומך. בהקשר זה מיותר אפילו לדבר על מה שיקרה לכם בקלפי, מפני שהאסון שאתם שותפים באחריות לו יתרחש הרבה לפני שבוחריכם ישלחו אתכם למקום הראוי לכם ואתם לו: פח האשפה של ההיסטוריה של הפוליטיקה, בצוותא חדא עם טומי לפיד ועם שכמותו.
לא שמענו ולו אחד מכם, תריסר אבירי "הפוליטיקה החדשה", פורע את חוב האמון לאלה שעמלו למענכם כדי שתגיעו לכנסת ותייצגו שם נאמנה את האינטרס שלהם בכך שלפחות תצייצו "אדמונד לוי". פוליטית אתם מפלגה סקטוריאלית, אורית, גם אם תצעקו שאתם "ממלוכתים" עד שיכחילו פניכם. כך או כך עמדנו היטב על טיבם של "ממלוכתים" בשעת המבחן בכפר מימון, כך שבכלל לא בטוח שהמגזר ששלח אותך לכנסת מעוניין כיום בסחורה הזו. "השורה התחתונה" של המפד"ל החדשה, כביכול: "הצלחתם" להחליש את "הליכוד-ביתנו" במנדטים אחדים ולהפוך ממשלה בה אתם חברים לתלויה לחלוטין בלפיד. כך הפכתם לחברים בממשלה המוציאה שם רע לאופורטוניזם, ועיני בוחריכם רואות וכלות.
הבטחות ריקות מתוכן
אתם מספרים בלחישה ששריכם חזרו מהקבינט, שכשביקשתם פרטים הסתירו אותם מפניכם בפרצוף "שו-שו" בטענה ש"זה סודי" ורק אמרו ש"אין ברירה" ושלכן צריך לשתוק. ואכן שתקת עד שפתאום, דווקא בבוקר השחרור בפועל ולא שבועיים לפניו, נזכרת שהגיע הזמן להתבייש. ואני התמים, אורית, תוהה, הכיצד השר כץ למשל, ששמע אותם דברים בקבינט, כן סבר שיש ברירה, גם הצביע "נגד" במחיר עימות עם נתניהו וגם דיבר - ועוד איך - לתקשורת.
נכון להיום אתם לאחר אונס כפול בבוחריכם מאחורי מסווה הכזב של "ראיית האינטרס הלאומי", מאחורי מסך הצביעות של ה"ממלוכתיות". לפני הכניעה הזו יכולתם, בדוחק אמנם, לרחוץ בנקיון כפיכם וללחוש בקריצה שלא יהיה מו"מ מפני שהממשלה לא תיכנע ולא תקבל תנאי מוקדם. אחרי הכניעה ברור לכולם שהיא הפרומו לנוספות שאת מחירן ישלמו בראש ובראשונה בוחריכם.
הבטיחו לכם בתמורה (או בלעדיה, כפי שאת טוענת) בנייה? את מצפה מנתניהו-יעלון לחתום על תוכניות במשך תשעת ירחי הלידה של המפלצת? הרי ממילא לא יישאר מאומה מההבטחות הללו מפני שטרם חלוף תשעת החודשים תעופו החוצה בבעיטה כאתנן נוסף של אובמה לאבו מאזן: אחרי שישחרר 104 רוצחים ככניעה ללחץ שלו "קטן עליו" יהיה לזרוק שותף קואליציוני שממילא הביא את התרומה לפני שקיבל את התמורה: הרי אפילו לא התניתם את תמיכתכם בתקציב באי-שחרור הרוצחים. למה פייגלין יכול היה להתנות התניה כזו ולהצביע נגד התקציב, ואתם לא? הרי במו אוזנייך שמעת את לבני מזמינה את אובמה להחליף אתכם במפלגת העבודה כדי לקדם את מטרתם המשותפת: מלחמת אחים בין יהודים לתפארת מדינת ישמעאל.
עצימת עיניים והפקרה
לפני שאת מתביישת על ישיבתך בממשלה המשחררת רוצחים, ראוי שתתביישי על שפעמיים עצמת עיניים פקוחות לרווחה והפקרת את האינטרס המרכזי של הסקטור ששלח אותך לכנסת. זה מחדל פוליטי שעליו את וחברייך יכולים לכפר רק במעשה פוליטי–ציוני, ורק אחד כזה נותר בארגז הכלים הכל-כך מדולדל ערכית שלכם: מחובתכם לנסות להפיל את הממשלה על-ידי הסרת תמיכתכם ממנה ולהביא לבחירות. זה תנאי הכרחי (ואכן, לאור ה"פאשלות" שלכם - אולי לא מספיק) "לתקוע" את שיחות הכניעה בתקווה להרוויח זמן ואולי כך למנוע את מלחמת האחים אליה מוביל בהכרח מסע כניעות ללחץ האמריקנים: הרי יום לפני (או אולי אחרי) ההתבטאות של לבני בעניינכם, פמפמו אלה שוב את השקר של טליה ששון, המופרך על-ידי דוח לוי אותו הפקרתם, לפיו ההתנחלויות אינן חוקיות (עד שהגיע אובמה הן היו "רק" מכשול לשלום).
במקביל, הודלף איום של אובמה על נתניהו, לפיו תסיר ארה"ב את הגנתה הדיפלומטית מישראל מפני דה-לגיטימציה אם לא ייחתם הסכם שלום תוך תשעה חודשים. אורית, אני מאוד מקווה שאת מבינה, שרכבת ה"הכנה המנטלית" הבאה יצאה כבר מהתחנה בוושינגטון ושהיא דוהרת היישר ליו"ש עם חניית תדלוק במחנה מטכ"ל בקריה.
פרישה מיידית מ"הבית"
האחריות למלחמת האחים תונח גם לפתחך מפני שפעמיים נרדמת בשמירה. מניעתה היא חובה לאומית, אישית ומצפונית, וככזו גוברת על הסולידריות המפלגתית הפוליטית: את ואותם מחברי סיעתך שעדיין מתיימרים לזכור בושה מהי, חייבים לדרוש מבנט להודיע, בפומבי ומראש, על פרישה מהממשלה אם תחליט על מנה נוספת של שחרור רוצחים. אם יתפתל - מחובתכם לפרוש מיידית מ"הבית" ולהקים מפלגת שלום שדוח לוי הוא אבן הראשה של מצעה.
גם אם יתברר שאיש משפניית הליכוד לא קופץ על עגלתכם, אין בפניכם דרך אחרת להציל את נפשותיכם מידי זה המרקד ביניכם בשיניים צחורות חשופות בחיוך - השטן משירו של אלתרמן, שפתרון הקסמים שלו לבעיה היהודית הוא "אקהה מוחו עד כי שכח שעימו הצדק". גם על מוחך הפרטי-אישי הוא זומם, אורית, ועדיין בידייך להישמר מפניו מפני שלמזלך יש לו שם:
נפתלי בנט.
דברי עם שאר המתביישים כמוך ועשו מעשה. על הדיבידנד הפוליטי הגלום בו – לא כאן ולא עכשיו, מפני שתהיה זו זילות הרגע.
ספי סגל, שייח' מוניס ג'
