היו זמנים שבהם המושג "צדק חברתי" היה ריק מתוכן ומדינת ישראל התנהלה כמדינת עולם שלישי שקולטת מאות אלפי עולים חדשים ולא ערוכה להתמודד עם המציאות החדשה.
במצב הזה היה צורך באדם שיהיה בו שילוב של בעל חזון, בעל ידע מקצועי רחב, יכולת ביצוע גבוהה, בעל ערכים של חינוך ומוסר ויכולת להידבר עם בני נוער בעייתיים. ונוסף לכל אלה גם נחישות ויכולת ביצוע ברמה גבוהה.
למרבה המזל נמצא אדם כזה: ד"ר ישראל כ"ץ שהגיע לבדו לארץ ישראל בגיל 11, לאחר שעזב מאחור את משפחתו ואת וינה הנאצית, התחנך במוסד של עליית הנוער, קלט את משפחתו העולה דלת האמצעים, רכש השכלה רחבה בארץ ובחו"ל וזכה להערכה רבה על תכונותיו הייחודיות.
הביוגרפיה האישית והמקצועית המקיפה של כ"ץ, שיוצאת עתה לאור, סוקרת את תרומתו החלוצית הראשונה לחברה הישראלית בתפקידיו השונים כמנהל מוסד חינוכי לילדים נחשלים, כמנהל בית הספר לעבודה סוציאלית של האוניברסיטה העברית, מנכ"ל הביטוח הלאומי, שר העבודה והרווחה, מנהל מכוני מחקר בתחום החברתי ועוד.
בכל תפקיד שמילא, הוא היה פורץ דרך אמיתי. חלוץ חברתי במלוא מובן המילה. אדם שהקדיש את חייו לתיקון עוולות חברתיות שנוצרו כאן עם השנים. כשהחליט - לא ניתן היה לעמוד בדרכו. בין אם היו אלה שרים, מנכ"לים, או אנשי אקדמיה.
תפקידו בחיים, כפי שהוא התבטא לא פעם, היה לשמש כפה לאלה שלא יכולים היו לעשות זאת בעצמם: לצעירים הנחשלים, לבני עדות המזרח שהתקשו להתמודד עם קשיי הקליטה במדינה ה"אשכנזית", למשפחות מרובות ילדים, לקשישים ללא כל תמיכה. לכל מי שהיה זקוק לעזרתו של האיש המיוחד הזה. הוא הצליח, אדם יחיד ועקשן, לשנות את התייחסותה של המדינה למעוטי יכולת, ולשכנע שהם אינם זקוקים לסעד אלא לרווחה.
לצד סיפורו האישי של ד"ר ישראל כ"ץ, זהו גם סיפורה של מדינת ישראל, על המהפכים החברתיים והפוליטיים שידעה ועל אישי המפתח בהיסטוריה הקצרה שלה:
דוד בן-גוריון,
משה דיין, פנחס ספיר, טדי קולק, יגאל ידין ומנחם בגין ואחרים, אישים ששזורים בסיפור חייו המרתק של האיש.
"החלוץ החברתי" הוא ספר חובה לכל מי שבעיותיה החברתיות של המדינה קרובות לליבו ולכל מי שמבקש ללמד את ההיסטוריה של החברה הישראלית ללא כחל ושרק.
אריה אבנרי, עיתונאי וסופר, משמש בעשור האחרון כתפקיד יו"ר תנועת אומ"ץ הנאבקת גם למען צדק חברתי, אותה הקים בשנת 2003 ואין מתאים ממנו להביא את סיפור חייו של האיש שהפך את המילים צדק חברתי לסיסמה של חייו.
זהו ספרו הביוגרפי השישי של אריה אבנרי. ספריו הקודמים: "ספיר", "
דוד לוי", "רצח אופי" (יעקב לוינסון), "הגביר" (אברהם
שפירא) ו"חידת פישמן".