למרות שעולם שיווק השותפים הוא תחום בטוח לפעילות עסקית בזירה האלקטרונית, לא ניתן מטבע הדברים למנוע לחלוטין מקרי הונאה, עוקץ וניצול של התחום לרעה על-ידי נוכלים וירטואליים למיניהם. לא שהדבר קשור באופן כזה או אחר בצורה ישירה לטבעו של תחום שיווק השותפים, מקרי עוקץ והונאה עסקיים היו קיימים כמובן גם בתקופה הפרה אינטרנטית, אלא שהאינטרנט מטבעו למרות יתרונותיו העצומים, והיותו בלתי ניתן לוויתור בתחום השיווק, במיוחד למשווקי גרילה, מציג מספר רב של נקודות תורפה, שלצערנו הרב ניתן לנצלם בקלות יתרה לצרכים מפוקפקים ביותר.
העוקץ הניגרי
רק בכדי לסבר את האוזן, התחום הבעייתי ביותר במובן זה והדוגמה הקלאסית לכך, הינו העוקץ הניגרי, שכיום עזב את גבולות אפריקה, ומתופעל באופן נרחב ביותר ממזרח אירופה. כך או כך, לא רבים יודעים, וגם כאלו שעוסקים בעוקץ הניגרי, שבתחילתו סוג זה של הונאה עסקית לא רק החל לפני עידן האינטרנט אלא עשה שימוש נרחב, ומבחינת המבצעים גם באופן מוצלח מאוד, בכלים מסורתיים של דואר רגיל ופקס.
עולם האינטרנט לא המציא כאן את הגלגל, לא את רעיון העוקץ, לא ניגרי ולא אחר, אך הוא בהחלט הקל על עבודתם של הנוכלים הללו, ומכך יש להיזהר ולתת על כך את הדעת. בכל אופן, וכפי שאמרנו מקודם, עולם שיווק השותפים הוא דיי בטוח, אך עם זאת כדאי להכיר את סוגי העוקץ הקיימים, ובכך להימנע גם מאותם מקרים בודדים, שבהם מדובר בבירור על הונאה עסקית.
חמישה עוקצים קלאסיים
במאמר זה אביא את הדוגמאות הקלאסיות לסוגי עוקץ מסוג זה, כך שהקורא יוכל לזהות אותם בנקל ולמנוע מעצמו את עוגמת הנפש הכרוכה בתוכניות אלה:
תוכנית עוקץ מספר 1: גביית דמי חבר לצורך הרשמה לתוכנית שותפים. כעיקרון
עצם הרעיון של תשלום דמי חבר בעבור הרשמה לתוכנית שותפים צריך להדליק נורה אדומה, שכן ההרשמה לתוכניות שותפים אמורה להיות ללא תשלום כלשהו. החברות שמרכזות את תוכניות השותפים מקבלות כעיקרון עמלה בסכום מסוים על התיווך בין המפרסמים למשווקים. הדרישה לשלם סכום הרשמה כלשהו הוא מופרך לחלוטין ויש להיזהר מהצעות כאלה. אגב, אחת הדרכים לוודא את אמינותה של כל חברה הוא בדיקת מיקומה הפיזי ויצירת קשר עם החברה לפחות בטלפון. עדיף אפילו להגיע למשרדיה ולבדוק אותה במידה והחברה מקומית. ככלל, וכפי שאמרנו, שיווק שותפים הינו תחום בטוח ולכן כל עוד אנו מצליחים לזהות דרישות לא הגיוניות, כמו זו המוזכרת כאן, נהייה בטוחים מעוקץ.
תוכנית עוקץ מספר 2: אי-תשלום בזמן וביטולי המרות בהיקף נרחב. במידה ומגיע זמן התשלום ואנו נדחים בטענות מטענות שונות, כמו סכומי סף משתנים כלפי מעלה, שינויי זמני תשלום תכופים וכך הלאה, סימן שעלינו לנתק מגע, שכן מדובר על עוקץ. צורה אחרת של אי-תשלום וביטולים, היינו אי-אישור של המרות תקפות. לפעמים דבר זה עלול לקרות באופן מיידי ולפעמים המרות מבוטלות כאשר אנחנו מתחילים להרוויח סכומים גדולים מידי. בעניין זה אני מציע לערוך בדיקה לפני הירשמות לאתר פחות מוכר ולוודא את היסטורית התשלומים כולל בדיקה מול אנשים, שעבדו עם אתר זה. לצורך כך אנו יכולים גם לדרוש מבעלי האתר להציג לנו אנשים כאלה ובמידה ולא ניתן להגיע לבעלי האתר דינו של מקרה זה כדין המקרה הראשון, שכן אין לנו במקרה זה כתובת פיזית ולא ניתן ליצור לפחות קשר טלפוני אם הבעלים. בכל אופן, ברשת קיים מגוון רחב של כלים לצורך בדיקת אמינותם של אתרים וחברות וניתן להשתמש גם בהם.
תוכנית עוקץ מספר 3: דרישות לתשלום עמלה לצורך קבלת הכסף או שדרוג הפרופיל. בשיטה זו נעשה פחות שימוש בתחום שיווק השותפים והיא נמצאת בשימוש בתחומים אחרים כגון תשלום פר צפייה לצורך הבאת תנועה לאתרים. אם זאת, כדי להכיר גם צורת עוקץ זאת, שכן היא אפשרית בשיווק שותפים.
תוכנית עוקץ מספר 4: פירמידות ודומיהם!. שוב, שימוש בשיטות של שיווק פירמידה כמעט ולא נמצאות בתחום של שיווק שותפים כמו למשל בשיווק הרשתי ואם זאת כדאי עוד פעם להכיר ולהזכיר את השיטה הזאת שכן יכול להיעשות בה שימוש בעולם שיווק השותפים. מדובר על שיטה שבה לרוב תתבקש לרכוש את המוצרים שתשווק, וזאת עוד לפני שהתחלת בניסיונות שיווק כלשהן, כאשר מרבית הרווח יבוא לאו-דווקא מהשיווק אלא יהיה מותנה בהבאת משווקים, אפילו לא לקוחות שיעבדו תחתיך. אני מציע כל פעם שאתם פוגשים בהצעות מפוקפקות כאלו, שישאירו אתכם עם הסחורה וללא הכסף, לברוח מחברות כאלו כל עוד נפשכם בכם. בשיווק שותפים מסורתי אין צורך לקנות שום דבר ובשיווק שותפים סלולרי אנחנו אמורים לשלם אך ורק על שטחי הפרסום ותו לא. התשלום על שטחי פרסום הוא לא רק לגיטימי אלא חלק אינטגראלי מהשיווק הנייד במובייל אך מעבר לכך כל דרישה לתשלום אינה לגיטימית. חברות יכולות כמובן לתגמל את המשווקים על הבאת לקוחות ומשווקים פוטנציאליים חדשים אך הדרישה כתנאי סף אינה לגיטימית בעליל.
תוכנית עוקץ מספר 5: דרישות לא הגיוניות ומבלבלות. הדוגמה הקלאסית לכך, הוא התניית תשלומי CPC (תשלומים על הקלקות) בגובה מסוים בביצוע ותשלום של המרת CPA ודומיהם. כלומר התניה של תשלום על הקלקות בגובה מסוים אך ורק כאשר יש גם עסקה שמתבצעת בפועל. דוגמא: תשלום על שלושת אלפים הקלקות במידה ועל מספר זה של הקלקות התבצע המרה אחת כתוצאה של ביצוע עסקה בפועל. אם זאת, צריך להיזהר כאן ולהבין את הדינאמיקה, שמאחורי זה מכיוון שבנישות מסוימות יש לכך היגיון.
לדוגמה, חברות תיירות יכולות להתנות תשלומים באופן שכזה ויש גם סיבה להתנהלות הזו. מכיוון שבעולם התיירות, ההזמנה בהרבה מן המקרים לא מתבצעת במעמד ההתקשרות הראשונה, ולרוב הלקוח יחזור לפחות עוד פעם אחרת וברבים מן המקרים אף יותר מכך. מכיוון שכך ועל-מנת לפצות בכל זאת את המשווק על הבאת תנועה ולקוחות פוטנציאליים חדשים לאתר החברה, חברות התיירות משלמות גם על ההקלקות וקובעות כמות גדולה של הקלקות (אלפים בדרך כלל), כאשר ההיגיון אומר שעל אלפי הקלקות באיזשהו שלב תבוא גם המרה אחת לפחות. בכל אופן, הדינאמיקה הזו של תחום שיווק השותפים בענף התיירות הוא בעייתי ולכן לא מומלץ למשווקים, שאינם מכירים את הענף באופן אינטימי להיכנס אליו אך זו כבר בעיה אחרת. בכל אופן, למעט חברות התיירות התניות כאלה הם מחשידות ביותר.
באופן כללי ניתן לנקוט במספר שיטות כדי להימנע מעוקץ, כפי שנוכחנו בדיון קצר זה: עבודה מול חברות מוכרות (כמעט לכולן יש תוכנית שיווק שותפים); עבודה מול חברות מוכרות של תוכניות שותפים; למידה של התחום לפני העבודה; בדיקה מקדימה ואיסוף מודיעין (מודיעין עסקי נגדי); ואולי הכי חשוב: היגיון בריא ולא להיות פתי או נאיבי!.
