- עדיף להאכיל את התינוק ולא לתת לו לאכול לבד כי כך בעצם אנחנו יודעים מהי הכמות המדויקת שהוא אוכל
לא בהכרח. הורים לעיתים קרובות חוששים שהתינוק לא יאכל מספיק, וזה יפגע בתהליך ההתפתחות שלו. פחד שמוביל לשימוש בכל מיני תחבולות וטריקים במטרה שהילד יאכל, לפעמים אפילו בכוח.
חשוב לדעת, כי תינוקות נולדים עם יכולת לווסת את כמות האוכל שהם אוכלים במהלך היום. זאת בניגוד למבוגרים, שלא בהכרח מפסיקים לאכול כשהם שבעים. יש ללמוד את איתותי הרעב והשובע של התינוקות ולשים לב אליהם. התערבות בכמויות שהתינוק אוכל, עלולה לשבש את היכולת המולדת לווסת את הכמויות לפי הצורך, ובסופו של דבר להוביל להפרעות אכילה. יתרה מזאת, האכלה בכוח היא חוויה לא נעימה עבור התינוק, ואין בכך שום צורך.
בנוסף, חשוב לאפשר לתינוק עצמאות ושליטה בארוחה במסגרת היכולות המתאימות לגילו. לדוגמה, אם הוא בן חצי שנה, יש להציע לו האכלה בכפית, ולחכות שיפתח את פיו בעצמו. בשלב זה פחות או יותר כבר רוב התינוקות מסוגלים לאכול גם "מזון אצבעות", המהווה התנסות נהדרת בדרך לעצמאות שלהם בנושא האכילה. חשוב מאוד שלא להאכיל תוך כדי הסחת הדעת, אלא להיות קשובים לאיתותים של התינוק לתחושת השובע ולמידת אהבתו את סוג המזון המוצע לו.
- אם תינוק לא שותה מים, עדיף לתת תה - העיקר שישתה
לא נכון. תינוק שמקבל תחליף חלב או יונק, אינו זקוק לתוספת מים עד גיל חצי שנה. ישנם מקרים חריגים בהם ניתן לתת לו מים (כמובן רתוחים שקוררו לטמפ' פושרת) וזאת בימים חמים מאוד, כאשר נראה שהתינוק מזיע מאוד (אפילו אם הוא רק בן כמה שבועות)או כאשר הוא חולה וזאת כדי שלא יתייבש.
בסביבות גיל חצי שנה מתחילים לחשוף את התינוק למזון מוצק באופן הדרגתי, כאן ניתן לשלב גם שתיית מים מבוקרת, לצד תחליף החלב, ו/או חלב האם.
מתן משקה ממותק לא מומלץ. גם כאשר מדובר בתה אשר מכיל סוכר, העלול לגרום לעששת, כמו גם לצריכה מיותרת של קלוריות "ריקות" התורמות לתחושת שובע, ומשבשות לתינוק את מנגנוני השובע והרעב הטבעיים. תינוקות הרגילים לשתות משקאות ממותקים, מתקשים אחר-כך בשתיית מים לרוב.
מסיבות אלו, משרד הבריאות ממליץ להימנע מכל המשקאות הללו בקרב תינוקות, ובנוסף אינו ממליץ על תה צמחים, זאת לאחר דיווחים על אפקטים רעילים בתינוקות ששתו תה צמחים. חשוב להתעקש על מים גם אם התינוק לא מתלהב, לחזור ולהציע לו בקבוק עם מים בין הארוחות. בסופו של דבר הוא ישתה.
- דייסות "מנפחות" ואינן מכילות ערך תזונתי
לא נכון. דייסה היא הרבה יותר מאוכל. היא משלימה את הצרכים התזונתיים וההתפתחותיים של התינוק ועם זאת, לא תמיד ברור לנו מה מקומה בתפריט של התינוק ומתי נכון לשלבה. כדאי לדעת שלדייסה יש מקום של כבוד בתפריט היומי המומלץ לתינוקות בהיותה דרך מצויינת להעשיר את התפריט בברזל ולא בכדי משרד הבריאות ממליץ על דייסות מועשרות בברזל כחלק מהמזונות המשלימים הראשוניים לתינוק: "מומלץ להתחיל במזונות עשירים ומועשרים בברזל. מזונות כמו: בשר בקר, הודו ועוף, דגים, קטניות, דייסות לתינוקות מועשרות בברזל, ירקות ופירות מומלצים כמאכלים ראשונים". (מתוך המדריך לאנשי מקצוע להזנת התינוק והפעוט המעודכן לשנת 2012).
הצרכים התזונתיים המוגברים של התינוק בשנת החיים הראשונה, המתאפיינת בגדילה מואצת שאין שני לה בהמשך החיים וכן תקופת המעבר למזונות מוצקים נחשבים כסיבות לשכיחות הגבוהה של חוסר ברזל ואנמיה בתינוקות. התינוק אומנם נולד עם מאגרי ברזל מהאם, אולם אלו מתרוקנים בסביבות גיל חצי שנה לכן חשוב לוודא שהוא מקבל מספיק ברזל הן מהמזון והן בתוספת של טיפות.
יתרון משמעותי בדייסות הדגנים הוא שניתן להכין אותן גם על בסיס חלב אם, וגם על בסיס תרכובת מזון לתינוקות. בנוסף, אפשר "לשחק" עם המרקם על-פי השלב ההתפתחותי שבו נמצא התינוק. השילוב הוא על בסיס הטעם שהתינוק מכיר, אשר עונה על צרכיו היסודיים בתחומי האנרגיה, הוויטמינים והמינרלים. מנת דייסה של מטרנה בהכנה סמיכה מספקת לתינוק כ-40% מתצרוכת הברזל היומית המומלצת לגיל חצי שנה.
- עדיף לתת תחליף חלב צמחי, כי החלבי גורם לליחה ונזלת
אין הוכחות מדעיות בספרות הרפואיות לנושא זה. תחליף חלב צמחי מבוסס על חלבון סויה, השונה מתחליף חלב על בסיס חלבון חלב פרה, מבחינות רבות, כגון מקור החלבון, סוג הפחמימות, ועוד. אך הוא לא נמצא יעיל בהפחתת שכיחות מחלות אטופיות אצל תינוקות בסיכון גבוה, או במניעת ליחה, דלקות אוזניים, בעיות נשימה, נזלת כרונית, וכדומה.
המלצות משרד הבריאות (2012): תרכובות מזון יינתנו לתינוקות המקבלים היונקים באופן חלקי או שאינם יונקים כלל. יש לבחור בתחליף חלב על בסיס חלב פרה, אשר מועשרים בברזל, פרט למקרים בהם קיימת התוויה רפואית לסוגי תחליפי חלב אחרים. הכוונה לדוגמה אם תינוק רגיש או אלרגי לחלב, יומלץ לצרוך עבורו את התחליף הצמחי.
- ילדים צריכים לאכול מאוזן כל יום
לא מדויק. מי לא נתקל בילד שבמשך תקופה ארוכה רוצה רק שניצל וציפס? אין סיבה להילחץ כשילד נתפס לסוג מזון אחד לתקופה ארוכה. בררנות היא תופעה שכיחה המתחילה לרוב לאחר גיל שנתיים ומגיעה לשיא בסביבות גיל שמונה שנים. הילד מצמצם את מגוון המזונות אותם הוא מעדיף ושכיח מאוד שילדים "נתפסים" למזון מסוים ומבקשים אותו יום אחרי יום.
ההורים נלחצים בתחושה שתפריט כזה הינו "לא בריא", אך חשוב להבין שילד לא צריך לקבל כל יום את כל רכיבי התזונה, אלא זה יכול להיות ממוצע שבועי ואף יותר מכך, אם ההורים מתעסקים רק בנושא האוכל, חושבים כל הזמן מה יקרה בארוחה הבאה, איך הילד יאכל ומה יקרה אם הוא לא יסיים את כל המנה - יכולה להתפתח הפרעת אכילה חמורה. כאשר ההורה מוטרד ונעשה לחוץ ככל שזמן הארוחה הולך ומתקרב, הילד יחוש זאת ויגיב בהתאם.
חשוב להמשיך ולהציע מגוון מזונות ולשמש דוגמה אישית לילדים בארוחות המשותפות ולדאוג לאווירה נעימה, נינוחה ולא שופטת. זו הדרך הנכונה להקנות הרגלי אכילה בריאים.
- "יש מאכלים שהילד שלי לא אוהב"
האמנם? אם בעקבות פעם אחת שהצענו מזון מסוים לילד והוא סירב, החלטנו שהוא לא מוכן לאכול אותו? אל תחליטו שילדים לא אוהבים מאכל מסוים בגלל שלא אכלו ממנו פעם אחת או פעמיים. כולנו מכירים את הסיפורים על הילדים שלא נוגעים במזון מסוים בבית אבל בגן הגננת מספרת שהוא אוכל מזון זה בדיוק כמו כל הילדים. חשוב להבין, אם הילד סירב למזון שהוצע לו פעם או פעמיים, אין זה אומר בהכרח שהוא לא אוהב אותו.
ילדים צריכים להיחשף למזון חדש לעיתים עד 20 פעמים בצורות שונות בכדי שיהיו מוכנים להתנסות ולטעום אותו. איך? מגישים את המזון שוב ושוב בארוחות המשותפות, גם אם מסרב, לא לומר כלום ולהמשיך להציע ולא להתייאש. רוב הסיכויים שבסופו של דבר תופתעו לטובה.
- "שומן ילדותי" עובר מעצמו ואין צורך להקפיד על תזונה בשנים הראשונות לחיי התינוק
לא נכון. יש להבדיל בין התזונה בשנתיים הראשונות לחיים שבהן עיקר ההזנה היא חלב אם או תמ"ל בשילוב מזונות גמילה, לבין התזונה מגיל שנתיים ואילך. המלצות ארגוני הבריאות היא להקפיד החל מגיל שנתיים על הקניית הרגלי תזונה ככלל האוכלוסייה כדי למנוע את מגפת ההשמנה בילדים. ומה זה אומר:
- תזונה עשירה בפירות וירקות, להגביל צריכת מיצי פירות
- מזונות עשויים מחיטה מלאה, עשירים בסיבים
- צריכת דגים, בעיקר דגים שמנים, לפחות פעמיים בשבוע
- צמצום צריכת מזונות ומשקאות עם תוספי סוכר
- בחירת והכנת המזונות עם מעט או ללא מלח
- פעילות גופנית יומית של כשעה
- גזים לתינוק נוצרים כתוצאה מבליעת אוויר
לא מדויק. תופעת ה"גזים" או בשמה המדעי קוליק, הינה תופעה שכיחה בתינוקות בחודשי החיים הראשונים. במסגרתה התינוק סובל מהתקפים של בכי שיכול להיות ממושך, לעיתים כמעט בלי הפסקה כשלוש שעות ביום, לפחות שלוש פעמים בשבוע, בדרך-כלל בשעות קבועות. התקף כזה מתחיל בדרך-כלל בפתאומיות, ובמרוצתו נראה התינוק מזיע, עם פנים סמוקות, אגרופיו קפוצים, בטנו תפוחה, ונראה בבירור שהתינוק סובל מכאבים, קרוב לודאי מכאבי-בטן. לרוב התקף הבכי יסתיים רק כאשר התינוק (וההורים) כבר מותש, אך לעיתים קרובות תשחרר רגיעה (לפעמים זמנית) אחרי הטלת צואה או פליטת אוויר.
במידה והתינוק ניזון מתחליף חלב מומלץ לעבור להזינו בתקופה זו בתחליף חלב עם הרכב קל לעיכול וכדאי לוודא שהוא מכיל פרוביוטיקה מסוג לקטובצילוס ראוטרי שהוכחה מחקרית כמסייעת בהקלה על העיכול.
- ברזל חשוב להתפתחות התינוק
נכון. הברזל הוא מינרל חשוב ביותר בגופנו. הוא חיוני לשמירה על חילוף חומרים תקין, מניעת אנמיה ועל התפתחות קוגניטיבית תקינה. חוסר בברזל הינו בעל השפעה שלילית על התפתחות והתנהגות ילדים וחשוב מאוד לוודא מניעת מחסור כיוון שהטיפול בחוסר הברזל ואנמיה לא יכול לתקן את הנזק ההתפתחותי שנגרם כתוצאה מהחוסר שהיה. משרד הבריאות עדכן לאחרונה את המלצותיו בנושא בהן מודגשת חשיבותו של תפריט עשיר בברזל וכן המלצה להארכת משך נטילת תוסף ברזל עד לגיל שנה וחצי כברירת מחדל. חשוב להקפיד על תזונה עשירה ברזל הכוללת מזונות עם מקור ברזל זמין כגון מוצרי בשר, דייסות דגנים המועשרות בברזל וקטניות.
- כדאי שתחליף החלב יהיה ללא שמן דקל
לא נכון. אין עוררין על כך שחלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוק. בחלב אם יש שומנים מסוגים שונים כגון שומנים רב בלתי רווים בשם LCPUFA ממשפחת אומגה 3 ו-6 ושומן רווי. אחת מחומצות השומן שכמותן בחלב אם היא גדולה ומשמעותית נקראת חומצת שומן פלמיטית. לתינוקות המקבלים תחליף חלב המחקה את חלב האם, חשוב לוודא שתחליף החב אכן מכיל חומצת שומן פלמיטית.
שמן דקל הוא המקור של חומצת שומן פלמיטית בתחליפי החלב ובדיוק בגלל זה חשוב שתחליף החלב יכיל הרכב שמנים עשיר בחומצת שומן פלמיטית בדומה להרכב השמנים בחלב אם. הרכב שמנים ייחודי המכיל חומצת שומן פלמיטית (כדוגמת תערובת שמנים עשירה בבטפלמיטאט) הוכח כתורם לספיגת סידן טובה יותר ובבניית עצמות חזקות יותר, ליציאות רכות וסדירות יותר של התינוק והקלה על העיכול.
