אצביע בעד רובי ריבלין לכהונת נשיא המדינה. כי הוא ראוי, כי הוא בן אדם, כי הוא ישר ונקי כפיים, כי הוא צנוע בהליכותיו האישיות וממלכתי באמת בחשיבתו ובהתנהגותו. כי הוא דמוקרט לתפארת. עליו אני לא צריכה לשער ולנחש איך יתנהג כנשיא. דווקא כאיש ימין, שדעותיו במקרים רבים הפוכות לגמרי לשלי, הוא כבר עמד במבחן באופן מרגש ועקבי.
הרבה שנים אני עוקבת אחריו, שמונה מהן ממש מקרוב, באופן יומיומי, בכנסת, בוועדת כספים, כיו"ר הכנסת, במבחנים לא פשוטים - ומרגישה שזו זכות גדולה לכהן אתו בבית הנבחרים. בתקופת כהונתו כיו"ר הכנסת היו המיעוטים בכנסת, והאופוזיציה - מחוזקים ושווי זכויות. הוא יצא נגד הצעות חוק אנטי דמוקרטיות ושילם על כך מחירים לא פשוטים (ראו מה נתניהו וליברמן עושים לו עכשיו) - אבל לא מצמץ.
הוא לחם נגד חוק ההסדרים והצליח לגלח חלקים גדולים ממנו - כי האמין ששום
ממשלה לא יכולה לדלג על הליך חקיקה דמוקרטי. זו הייתה גם הסיבה שעתר יחד אתנו לבית המשפט העליון נגד ההחלטה על יצוא הגז הטבעי. אם אתן עוד דוגמאות כאלה, פשוט לא אסיים.
רובי הוא מהוותיקים שבח"כים ומעולם לא התעייף מלעבוד בשביל הציבור. שר, יו"ר כנסת או ח"כ מן המניין - הוא פשוט בא לעבודה. משכים קום, מאחר לישון, נפגש עם יחידים וקבוצות, מקשיב, מייצג את הציבור בלהט, מלכד, תומך, חונך ח"כים חדשים, משתף בידע העצום שצבר: ידע היסטורי, משפטי, חוקתי, פרלמנטרי. והכל בהומור, באבהיות, באהבת אדם. הוא מעורר הרבה כבוד, אבל שום דבר הוא לא למטה מכבודו.
ההצבעה לנשיאות היא אומנם אישית וחשאית, אבל יש לי מחויבות לשתף אתכם. ההצבעה צופה פני עם, חברה וציבור - ולא צופה חשבונות פוליטיים. וכן, אני מודה -אני גם מאוד אוהבת את רובי. אבל זו ביצה ותרנגולת, כי מלכתחילה אני אוהבת אותו בגלל כל מה שהוא. ומה שהוא - עושה אותו הראוי והמתאים ביותר לכהונת נשיא מדינת ישראל.
