השבוע פורסם בעיתון הבריטי
גרדיאן מכתב שעליו חתומים כ-400 עובדים מ
גוגל ומ
אמזון, שקוראים לחברות שבהן הם מועסקים לבטל את ההתקשרות שלהן עם ממשלת ישראל במסגרת מכרז הענן הממשלתי נימבוס. הנימוק של חותמי העצומה, שלא היה להם האומץ לחשוף את שמם, הוא שהקמת אזורי הענן והדטה הסנטרים של החברות עבור הממשלה תביא לכך שהטכנולוגיה שלהן תגיע לידי "הצבא הישראלי" (זה המונח שבו הם השתמשו במכתב) ותעמיק את הפגיעה בפלשתינים ברצועת עזה.
אין זו הפעם הראשונה שבה עובדים מחברות רב-לאומיות גדולות שמשקיעות ופועלות בישראל מפרסמים עצומות על-רקע פוליטי, שמונעות כנראה על-ידי ארגונים עוינים כמו ה-
BDS. הפעם הקודמת הייתה
בחודש מאי האחרון, כאשר מאות עובדים יהודים בגוגל פרסמו עצומה שקראה לחברה לתמוך בפלשתינים בעקבות מבצע שומר החומות. העובדים קראו לה להחרים את ישראל ולא לשתף פעולה עם הממשלה.
טקטיקה של אין תגובה
בשני מקרים אלה ובמקרים אחרים לא נשמעה כל תגובה רשמית מישראל - לא בפעם הקודמת, שאז עמד בראשותה
בנימין נתניהו, ולא בפעם הנוכחית, תחת
נפתלי בנט. אלה שמובילים את פרויקט נימבוס במשרד האוצר וברשות התקשוב אומרים שאין סיבה להגיב, כדי לא לייצר שיח, שבמקרה הנוכחי מדובר בעובדים אנונימיים ושגוגל ואמזון הבהירו לנציגי הממשלה שהחברות מחויבות לחוזים שהן חתמו עליהם, ושלעובדים שכתבו את ה
מכתב והעצומה אין כל קשר למכרז.
במשרד האוצר מציינים, בתשובתה לשאילתה שהוגשה לדוברות בשבוע שעבר, שמתן תגובה בנושא זה אינו דבר שקשור לאוצר ושאם הממשלה תחליט להגיב - היא תודיע על כך.
אפשר להבין את הטקטיקה הזאת של אין תגובה, שנועדה לא להצית אש ולא לגרום למכתבים, עצומות ופעולות אחרות נוספות. אגב, המתחרות של גוגל ואמזון ניצלו את העצומה שפורסמה בחודש מאי והעלו את הטיעון בבית המשפט, בנימוק שהעובדה שעובדים בחברות רב-לאומיות שפועלות בישראל מסיתים נגדה צריכה להדליק נורה אדומה. בינתיים, כאמור, בישראל סבורים שכל הסימנים מראים שלגוגל ולאמזון אין כל כוונה לסגת מהמכרז.
למה העובדים וראשי השלוחות של החברות בישראל ממלאים פיהם מים?
יש כאן כמה שאלות משמעותיות שצריכות להישאל: מדוע עובדי גוגל ואמזון בישראל שותקים? האם חופש הדיבור שקיים במטות העולמיים לא חל על העובדים בארץ? אם עובדים בחו"ל של שתי החברות הללו יכולים להתבטא נגד ישראל, למה העובדים הישראלים לא מנצלים את זכותם כדי לתמוך בה? מדוע לא ראינו, לא בפעם הקודמת ולא הפעם, ולו רמז להתארגנות של עובדים מהסניפים המקומיים של שני תאגידי הענק, שישיבו לקולגות שלהם? עוד יותר תמוה הוא מדוע ראשי השלוחות הישראליות ממלאים את פיהם מים, ולמה הם רמזו לעובדים לא להגיב ולא לדבר עם עיתונאים על הנושא.
הבעיה היא לא עצומה אחת או שתיים, אלא מדובר כאן בעניין עקרוני. ישראל הרשמית מעדיפה לשתוק ולהמשיך הלאה, בהנחה שזה משהו חד-פעמי, וסיבותיה עמה, אבל יש בארץ מספיק גורמים שיכולים להסביר למנהלי גוגל ואמזון שאנחנו אומנם סומכים עליהם, אבל לא נוכל להמשיך להבליג על עצומות ו
מכתבים נוספים. להבהיר להם שמדובר בחלק בלתי נפרד מקמפיינים שיטתיים שמנוהלים נגד ישראל. והרי לא סביר להניח שגוגל ואמזון ירצו שהשמות שלהן יקושר ל-BDS.
אמנם, הזירה המדינית מעולם לא פינקה אותנו, אבל עד לא מזמן הייתה מעין הסכמה שבשתיקה שקיימת הפרדה בין ישראל המדינית-פוליטית לבין ישראל שממותגת כמעצמת היי-טק וטכנולוגיה שרבים בעולם משחרים לפתחה. גם במדינות ערב כמו החברה החדשה שלנו, איחוד האמירויות הערביות. העצומות והמכתבים כגון אלה של עובדי גוגל ואמזון עלולים להרוס את ההפרדה הזו, ופגיעה שכזו בתדמית של ישראל עלולה להיות משמעותית ובעלת פוטנציאל פגיעה כלכלי רב.
השורה התחתונה: עובדי גוגל, אמזון וכל החברות הרב-לאומיות שפועלות בישראל - מותר לכם ואולי אף חובתכם לבקש מהקולגות שלכם מעבר לים שאת הדעות הפוליטית שלהם ישאירו בבית, ויתעסקו במה שהם יודעים לעשות הכי טוב - טכנולוגיה.
