חיים סבן יו"ר ומנכ"ל סבן קפיטל גרופ (SCG) גיל: 65 מצב משפחתי: נשוי בשנית + 2 מגורים: לוס אנג'לס הון מוערך: 2.8 מיליארד דולר עוד משהו: בשנות ה-60 ניגן בגיטרה בס בלהקת האריות והיה אמרגן של להקות קצב; הוא פעיל במפלגה הדמוקרטית בארה"ב וחבר טוב של הנשיא לשעבר ביל קלינטון
איש העסקים חיים סבן צפוי לקבל 2.1 מיליארד שקל תמורת עסקת המכירה של חלקו בבזק לאיש העסקים שאול אלוביץ'. אלא שההשקעה של חיים סבן בבזק, כחלק מקבוצת אייפקס-סבן-ארקין, שנחשבת לאחת הגדולות והמוצלחות שבוצעו בישראל, היא רק טיפה בים עבור איש העסקים הישראלי לשעבר, שעשה את מרבית הונו בעסקות גדולות בחו"ל.
סבן, שידוע כאיש שהביא לעולם המערבי את ה"פאוור ריינג'רס" ואת "צבי הנינג'ה", התפרסם בעשור האחרון בעולם העסקים כמי שערך שורת רכישות מוצלחות של חברות בתחום המדיה וידע למכור אותן בתזמון מצוין שהניב לו רווחים נאים, והביאו אותו למקום השמיני ברשימה השנתית של 50 האנשים העשירים במחוז לוס אנג'לס של "לוס אנג'לס ביזנס ג'ורנל". לפי המגזין, הונו של סבן מוערך ב-2.8 מיליארד דולר. ברשימת 400 עשירי ארה"ב של "פורבס", מדורג סבן במקום ה-113.
סבן מקושר היטב לקהילת העסקים בישראל ולשלטון במדינה. מלבד ההשקעה בבזק, הייתה לסבן בשוק המקומי גם החזקה של 29% בזכיינית ערוץ 2 קשת, שאותה מכר לפי שווי של כ-40 מיליון דולר באמצע 2008. הוא רכש את מניותיו בקשת ב-2004 לפי שווי של כ-12 מיליון דולר, ולפיכך הרווח שלו מהמכירה מוערך בעשרות מיליוני שקלים ותשואה של כ-300%.
ההצלחה של "פאוור ריינג'רס" סבן, שהקים את חברת סבן אנטרטיינמנט ב-1988, עשה את מרבית הונו ב-2001, עם מכירת ערוץ "פוקס פמילי" שהיה בבעלות משותפת שלו עם איל המדיה האוסטרלי רופרט מרדוק. הערוץ נמכר לחברת דיסני, והעסקה הפכה את סבן למיליארדר. בדרך הוא צבר ניסיון רב בתחום המדיה. הוא החל בכתיבת שירים לתוכניות טלוויזיה ולסרטים, והמשיך ברכישת זכויות לסדרות, לסרטים ולפסי-קול ששימשו לבנייה של ספריית הסרטים של חברת סבן אנטרטיינמנט.
ההצלחה של סדרת הטלוויזיה לילדים, "פאוור ריינג'רס", שזכויות ההפצה שלה היו ברשות סבן, הייתה קרש הקפיצה להקמת "פוקס פמילי". בתחילה, ניסה סבן למכור את הזכויות על "פאוור ריינג'רס" לרשת פוקס, אך הקניינית של פוקס סירבה להיפגש עמו. הוא הזמין מקום במטוס לידה, לאחר שבירר את מספר הטיסה שלה. "היא חשבה כמובן שנפגשנו במקרה", נזכר סבן בראיון שהעניק לארז טל ב-2006. "מה שלמדתי אז הוא שאם מאמינים במשהו, בסוף זה מצליח".
ב-1995 איחד סבן את חברתו עם חברת פוקס קידס נטוורק, שהייתה שייכת למרדוק. ב-1997 קנתה החברה המשותפת את ערוץ פוקס פמילי, המאגד כמה ערוצי טלוויזיה למשפחה ומשדר בכבלים למאות מיליוני בתים בארה"ב ובאירופה. ב-2000 נקלע הערוץ לקשיים בשל חילופי הנהלה ואסטרטגיות תוכן בעייתיות, וכן בשל התחרות מול רשתות כמו ניקלודיאון.
סבן ומרדוק חשו כי פניו של פוקס פמילי אינם לדרך המלך, וביקשו לממש את החזקותיהם בו. בנוסף, דווח כי קדמו לכך סכסוכים בין סבן למרדוק לגבי מימושה של אופציית מכר שהייתה בידי סבן למניות של פוקס פמילי שהחזיק. עיקר הסכסוך היה על שווי ההחזקות. מרדוק, השליט הבלתי מעורער של תאגיד המדיה הגלובלי ניוז קורפ, לא שש לקנות את חלקו של סבן, ופתרון המכירה לצד שלישי התקבל כעדיף.
במקביל, מנכ"ל דיסני דאז מייקל אייזנר, חיפש נכס שיציל את דיסני מהדשדוש שאליו נקלעה באותה תקופה. ענקית המדיה סבלה בתחילת העשור מנסיגה קשה בעסקיה, ורשת ABC, שאותה רכשה ביוקר, הייתה אחת הרשתות הלאומיות החלשות ביותר. תחת הלחץ הזה הסכים אייזנר לשלם 5.3 מיליארד דולר תמורת פוקס פמילי, מה שהניב לסבן רווח של כ-1.5 מיליארד דולר. לאחר המכירה, הקים סבן חברת אחזקות בשם סבן קפיטל גרופ (SCG).
הצלתה של פרוזיבן באוגוסט 2003 רכש סבן את פרוזיבן סאט 1 תמורת 525 מיליון יורו, לאחר משא-ומתן מסובך שנמשך שנתיים. פרזיבאן היא חברת הטלוויזיה המסחרית הגדולה בגרמניה, המפעילה ערוצי טלוויזיה מרכזיים במדינה - כגון סאט 1, פרוזיבן ו-N24. הוא מומן על-ידי קבוצות השקעה פרטיות שכללו את תומאס ה. לי פרטנרס, את ביין קפיטל ואת הלמן אנד פרידמן - שקיבלו את מניות השליטה בחברה בהמשך, בהתאם לתנאי העסקה.
סבן הוביל מהלך התייעלות נמרץ בפרוזיבן. הוא ערך מהפך בשורות ההנהלה, ובין השאר החליף את מנכ"ל החברה ואת מנהל התוכניות בערוצים המרכזיים. בנוסף, קוצץ כוח האדם בחברה ב-5%. הכוכב הגדול ביותר של הרשת, מנחה תוכנית הלילה הראלד שמידט, עזב. החברה ויתרה על כמה מכוכביה הבולטים ואף על זכויות השידור של הבונדסליגה, ליגת הכדורגל הבכירה בגרמניה, שהיו יקרות מדי עבורה.
תוך פחות משנה אחרי השלמת העסקה, כבר נהנתה פרוזיבן מההון החדש שהוזרם אליה, ומהשיפור במצב של ענף הפרסום בגרמניה. היא עברה לרווח ברבעון הראשון של 2004 בזכות גידול במכירות פרסום וקיצוץ בעלויות. הרווח ברבעון הראשון היה של 43 מיליון יורו (52 מיליון דולר) לפני מס, בהשוואה להפסד של 29 מיליון יורו ברבעון הראשון של 2003. הכנסותיה של פרוזיבן עלו ב-6%, ל-436 מיליון יורו (520 מיליון דולר). פרוזיבן נהפכה למובילה בגרמניה בהכנסות מפרסום בטלוויזיה.
ארבע שנים לאחר הרכישה, מכרו סבן ושותפיו את פרוזיבן ב-4 מיליארד יורו לקרנות ההשתלטות KKR ופרמירה. סבן לבדו רשם רווח אישי של מיליארד דולר. העסקה בוצעה לאחר ניסיון כושל למכירת פרוזיבן לענקית התקשורת הגרמנית אקסל שפרינגר, שלא יצאה לפועל עקב פסילתה על-ידי שני גופים רגולטוריים בגרמניה.
הצרות של יוניווז'ן ב-2006 עשה זאת סבן שוב. הוא ניצח במכרז לרכישה גדולה מאוד בתחום הטלוויזיה, והפעם בארה"ב. הנרכשת הייתה יוניוויז'ן, רשת הטלוויזיה הארצית החמישית בגודלה בארה"ב, הפועלת בשוק מבטיח מאוד - קהל דובר ספרדית בארה"ב ושוקי אמריקה הלטינית. בדומה למה שעשה ברכישת פרוזיבן, חבר סבן לקבוצה של חברות השקעה פרטיות לצורך העסקה. מי שריכז את העסקה היה אדם צ'סנוב, יד ימינו של סבן, שבישל גם את עסקת פרוזיבן.
שותפותיו של סבן לעסקה היו ארבע קרנות השקעה פרטיות. אחת הקבוצות שנגדן התמודדה קבוצתו של סבן הייתה קבוצת משקיעים בהובלה של החברה המקסיקנית טלוויזה, שכללה את קסקייד אינווסטמנטס - קרן ההשקעות של ביל גייטס.
הקבוצה של סבן הגישה הצעת רכש מקורית של 35.5 דולר למניה. ההצעה נדחתה והקבוצה הייתה צפויה לפרוש מהמרוץ, אך לאחר שהקבוצה בהובלת טלוויזה הגישה הצעה של 35.75 דולר למניה, העלתה הקבוצה של סבן את הצעתה ל-36.25 דולר למניה ובכך ככל הנראה עלתה הצעתה על זו של טלוויזה. כמה חברות השקעה פרשו מהקבוצה של טלוויזה ברגע האחרון, על-רקע מחלוקת לגבי גובה ההצעה. קבוצתו של סבן הגישה הצעה בת 13.7 מיליארד דולר, כולל חובות של יוניוויז'ן בסך 1.4 מיליארד דולר.
ביוני 2006 הסכימה יוניוויז'ן לקבל את הצעת הרכש שהגישה קבוצת סבן, אך נתקלה בבעיות משפטיות. ימים ספורים לאחר קבלת הצעת הרכש, הגישו בעלי מניות של יוניוויז'ן תביעות משפטיות נגדה שנועדו להביא לביטול העסקה עם קבוצת סבן. בתביעה אחת, שהוגשה בבית המשפט בלוס אנג'לס על-ידי בעל מניות של יוניוויז'ן, ביקש התובע מבית המשפט לבטל את העסקה בטענה כי תמחורה לא היה הוגן. בתביעה השנייה, שהוגשה אף היא בבית המשפט בלוס אנג'לס וביקשה הכרה כתביעה ייצוגית, הואשם דירקטוריון יוניוויז'ן בתפירת המכרז באופן שהטיב עם גורמים בחברה על חשבון בעלי המניות.
רכישת יוניוויז'ן נראתה מבטיחה ביותר עבור סבן: שוק הצרכנים הלטינו-אמריקני - המיעוט האתני הגדול ביותר בארה"ב - הוא השוק הצומח במהירות הרבה ביותר בארה"ב במונחים של אוכלוסיה וכוח קנייה. בעת הרכישה היו 98% ממשקי הבית דוברי הספרדית בארה"ב מחוברים ליוניוויז'ן. למרות זאת, בשלוש השנים שמאז הרכישה הסבה יוניוויז'ן לא מעט צרות לסבן. החברה נקלעה למאבק משפטי ממושך עם טלוויזה, ספקית התוכן העיקרית שלה, בנוגע לזכויות שידור ולבלעדיות. בנוסף, ב-2007 וב-2008 סבלה החברה מנפילה בהכנסותיה, וחברות דירוג האשראי סטנדרד אנד פורס (S&P) ומודי'ס הורידו את דירוג האשראי שלה בשל חובותיה, שהסתכמו ב-10 מיליארד דולר באוגוסט 2008.
ביקורת רבה נשמעה על מחיר הרכישה של סבן, ששיקף מכפיל של פי 12 מרווחי החברה באותה עת. "כשהעסקה נסגרה, ואפילו עוד בשלב ההתמודדות על רכישת החברה, המחיר שהוצע עבור יוניוויז'ן נראה חריג", העריכה אנליסטית חברת דירוג האשראי S&P התר גודצ'יילד. "אנחנו מעריכים כי הערכת השווי לא השתנתה. זה היה מחיר גבוה מאוד והחובות שנטלו הרוכשים מהווים נטל".
בספטמבר 2008 קבע המגזין "בארונ'ס" כי רכישת יוניוויז'ן הייתה אחת הרכישות הממונפות הגרועות ביותר בימי בועת חברות ההשקעה הפרטית ב-2006-2007. כמה חודשים קודם לכן, אמר סבן בראיון לערוץ הטלוויזיה האמריקני CNBC כי המחיר ששולם עבור יוניוויז'ן לא היה מופרז. "לא שילמנו יותר מדי עבור יוניוויז'ן, אם כי היינו רוצים לשלם פחות", אמר.
בתוך כך, שקיעתה של כלכלת ארה"ב במיתון ומחנק האשראי הגבירו את החששות כי יוניוויז'ן עלולה להתקשות בפירעון חובותיה. ואולם עם הפשרת שוקי האשראי והירידה בריבית על אג"ח קונצרניות, השתפר מצב החברה והיא החלה לפעול למימון מחדש של חובות בסך מיליארד דולר שעומדים לפרעון ב-2011.
עסקות שלא יצאו לפועל אף כי נדמה שסבן, למרות הקשיים העומדים בדרכו, מצליח להניח את ידו על כל חברה שהוא מעוניין בה, גם הוא נתקל בכמה רכישות שלא יצאו אל הפועל. הוא שקל להתמודד יחד עם אדגר ברונפמן הבן על רכישת וורנר מיוזיק מטיים וורנר, התמודד על רכישת רשת הטלוויזיה הבריטית ITV והגיש הצעות רכש לכמה מהעיתונים החשובים בעולם - "ניו-יורק טיימס", "לוס אנג'לס טיימס", "וושינגטון פוסט", "טלגרף" וכן ל"ג'רוזלם פוסט".
באפריל 2007 מצא עצמו סבן שוב מתמודד מול טלוויזה, הפעם על רכישת חברת ההפקות ההולנדית אנדמול, הידועה כממציאת הפורמט המצליח "האח הגדול". אנדמול, שהועמדה למכירה על-ידי חברת טלפוניקה הספרדית, נרכשה לבסוף על-ידי חברת מדיה סאט האיטלקית, בהובלת ראש ממשלת איטליה, סילביו ברלוסקוני. ינון קרייז, שהיה שותפו של סבן בכמה מעסקות המדיה הגדולות שלו ובנה עמו את ערוץ פוקס קידס אירופה, מונה למנכ"ל אנדמול.
לפני כשבועיים דיווח העיתון המצרי "אל מסריון" כי סבן מנהל מגעים עם האמיר של נסיכות קטאר לגבי רכישת 50% מערוץ הטלוויזיה אל-ג'זירה. לפי הדיווח, המגעים מתנהלים באמצעות מתווך מצרי. כבר ב-2004 דווח כי סבן ניהל משא-ומתן עם האמיר של קטאר לגבי רכישת 50% מהערוץ. המגעים החלו בעקבות ביקור שערך סבן בנסיכות קטאר עם חברו הטוב, נשיא ארה"ב לשעבר ביל קלינטון. כשנשאל סבן בראיון ב-2006 מה הסוד שלו, הוא ענה בפשטות: "בורכתי. בכל בוקר ובכל ערב אני צובט את עצמי כדי לבדוק שהכל אמיתי. לפעמים אני אומר לעצמי שהכל בזכות עבודה קשה, ולפעמים סתם מזל".