"סוכן המוסד היה בלדר הקונספירציה"

החלק השני של סדנת אלפרדו בנושא "אשרף מרואן, בכיר סוכני ישראל, או שמא סוכן משטה של סאדאת", הוקדש לדיון בין המשתתפים. ראש ענף שטח באמ"ן לשעבר, סגן אלוף בדימוס אלי דקל, טען שלאחר שזהותו של סוכן הצמרת נחשפה, ונודע כי האיש הועסק כעוזר בכיר של הנשיא אנואר סאדאת, התעוררו בלבו - של דקל - ספקות, האם האיש מספר את כל הידוע לו. השאלות התעוררו בעיקר בעקבות העדר דיווחים מצדו באשר לנושאים שאיש במעמדו אמור היה לדעת. כך למשל, לא הכיר אמ"ן חלק ניכר ממוצבי הפיקוד העליון של צבא מצרים, ולא ידע היכן מאוחסן הציוד המיועד לצליחת תעלת סואץ. ויש להניח שלאיש, השוהה בלשכת סאדאת, תהיה נגישות לליקוט מידע בנושאים אלה. דקל סיפר כי בדק את הנושא עם אדם שנפגש עם אשרף מרואן, והתברר לו כי הבעיה נעוצה דווקא באמ"ן, שלא טרח לשאול סוכן זה, וגם סוכנים אחרים, את השאלות הנכונות. עמדתו של דקל היא שאשרף היה אחד מגדולי הסוכנים שפעלו בשירות מדינת ישראל. לפי ד"ר מיכאל ברונשטיין, כלל ידוע בהפעלת סוכנים כפולים הוא, שיש לצייד את הסוכן הכפול במידע אמיתי, ובכך ליצור אמון בקרב הצד השני באמונתו של הסוכן. לאור זאת, עצם העובדה, שאשרף מרואן סיפק לנו מידע אמיתי רב ערך על מצרים, אין בה כדי להוכיח, כי הוא לא עבד בשרות המצרים. המבחן הוא, עד כמה עלול המידע האמתי לגרום לנזק, לעומת הרווח, שיופק בבוא העת, מהמידע הכוזב שהושתל אצל היריב. במקרה של אשרף מרואן השאלה היא, האם בתמורת הררי הידע האמיתי שמסר לישראל על מצרים, האם הוא הצליח להרדים את ישראל עד כדי כך, שעד כמה שעות לפני מלחמת יום הכיפורים לא הבינו מנהיגיה שהמלחמה בשער. אל"ם (מיל') מיכאל גביש, ששימש במלחמת יום הכיפורים כראש מדור מצרים ביחידת הפענוח המטכ"לית של אמ"ן, טען שההסתמכות על סוכני צמרת או מקורות האזנה הייתה מיותרת, ודי היה להתבונן בצילומי האוויר ולהיווכח כי פני מצרים למלחמה. גביש סיפר כי כבר בגיחת הצילום שבוצעה ב-25.09.1973 נדלק "אור צהוב", שהתריע כי מלחמה בשער. בגיחת הצילום שבוצעה ב-04.10.1973 יומיים לפני פרוץ המלחמה, התברר סופית, כי ההיערכות היא למלחמה, כך שהוויכוח האם מרואן היה לנו או לצרינו, הוא חסר חשיבות. איש לא היה צריך את אשרף מרואן, שיאמר לנו זאת. מסקנתו של ההיסטוריון הצבאי ד"ר אורי מילשטיין ממחקריו ומן הנאמר בסדנה הייתה ש"הסוכן 'המוצלח ביותר של המוסד' כטענת פרופ' אורי בר-יוסף, היה למעשה בלדר הקונספירציה בין שר החוץ האמריקני פרופ' הנרי קיסינג'ר, לבין נשיא מצרים סאדאת ובין ראשי מדינת ישראל ראש הממשלה גולדה מאיר ושר הביטחון משה דיין. תפקידו היה להעביר מסרים בין שלושת הגורמים. ערב מלחמת יום הכיפורים הוא העביר דרך ראש המוסד הישראלי מסר ש'תוכנית הקונספירציה תתחיל להתבצע מחר!'".