שר השיכון ומי שהיה שר הבריאות,
יעקב ליצמן, זומן לשימוע בחשד לעבירות של שיבוש מהלכי משפט והפרת אמונים. כך הודיעה (יום ה', 27.5.21) פרקליטות מחוז ירושלים (פלילי). ההחלטה הסופית תתקבל בידי היועץ המשפטי לממשלה,
אביחי מנדלבליט. לדברי משרד המשפטים, מדובר בשתי פרשות בהן ניצל לכאורה ליצמן את מעמדו ואת כוחו השלטוני, כדי לקדם אינטרסים של אנשים פרטיים, כשלפי החשד הוא עושה שימוש בכוחו השלטוני משיקולים זרים ונגד האינטרסים שעליהם הופקד כסגן שר הבריאות דאז.
העבירות המיוחסות לליצמן בכתב החשדות חמורות פחות מאלו שייחסה לו המשטרה עם תום החקירה בעניינו, באוגוסט 2019. המשטרה סברה, כי יש ראיות לכאורה להעמידו לדין על הצעת שוחד (שדינה כמתן שוחד - שבע שנות מאסר), אך סעיף זה הושמט לחלוטין מכתב החשדות. המשטרה גם המליצה להעמיד לדין את ליצמן על הדחה בחקירה, עבירה שעונשה חמש שנות מאסר; הפרקליטות מסתפקת בשיבוש הליכי, שעונשה שלוש שנות מאסר.
פרשת אחת נוגעת להסגרתה לאוסטרליה של המורה החרדית מלכה לייפר, המואשמת בפדופיליה. לייפר ניהלה מאבק ממושך נגד הסגרתה בטענה שמבחינה נפשית היא אינה כשירה לעמוד לדין. לפי כתב החשדות, בעקבות פניות מטעמה של לייפר במהלך 2015, פעל ליצמן באופן פסול במטרה להשפיע על הפסיכיאטר המחוזי במחוז ירושלים דאז, ד"ר יעקב צ'רנס, ולגרום לכך שישנה את חוות הדעת בעניינה ויקבע שאינה בת הסגרה.
בפברואר 2018, כאשר ביקשה המדינה לחדש את הליכי ההסגרה בעקבות מידע שהעלה כי לייפר מתחזה, ביקש בית המשפט המחוזי בירושלים מ-צ'רנס להגיש את התייחסותו העדכנית. כמה ימים לאחר מכן, זימן אותו ליצמן שוב ללשכתו וביקש שוב להשפיע באופן פסול על חוות הדעת בעניין מצבה הנפשי של לייפר, כך שייקבע שאיננה כשירה לעמוד לדין. לטענת הפרקליטות,
ליצמן פעל לכאורה בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לעיוות דין. ליצמן פעל בשרירות, מתוך שיקולים זרים, בניגוד לדין ובניגוד לאינטרס הציבור שעל קידומו היה מופקד כסגן שר הבריאות; בכך לכאורה עשה בתפקידו כעובד הציבור מעשה הפרת אמונים.
פרשה שנייה נוגעת לסיוע לחברת בית ישראל, המספקת שירותי הסעדה. ב-2015 קבעה מחלקת המזון המחוזית במשרד הבריאות, כי על בית העסק להפסיק את ייצור הסלטים ומכירתם. כמו-כן, נאסר עליו למכור מוצרי מזון נוספים בשל ליקויים תברואתיים חמורים שנתגלו ומקרי תחלואה של סועדים, והומלץ על ביטול רישיון היצרן למפעל בשל הפרות תנאי הרישיון. על-פי החשד, ליצמן, שנהג לקנות מוצרים מדי שבוע בבית ישראל וקיים קשרי ידידות עם בעליו של בית העסק, נעתר לבקשתו של האחרון וניסה לסייע לו להפעיל את העסק ללא ההגבלות שהוטלו עליו.
לצורך כך הורה ליצמן לזמן את הדרג המקצועי בשירות המזון לפגישה בבית העסק, כדי להשפיע על עובדי מחלקת המזון המחוזית לשנות את החלטתם ולהסיר את ההגבלות. במסגרת הפגישה הורה ליצמן לאנשי הדרג המקצועי לשנות את החלטתם, למרות שהם הבהירו, כי הסרת המגבלות מהווה סכנה של ממש לציבור עקב תנאי תברואה ירודים ואי עמידה בסטנדרטים הבריאותיים הנדרשים, לרבות הימצאות של חיידקי ליסטריה בבדיקות שנערכו במקום. לדברי הפרקליטות, במעשיו ניצל לכאורה ליצמן את מעמדו ואת כוחו השלטוני, כדי לקדם אינטרסים כספיים של ידידו, כשהוא עושה שימוש בכוחו השלטוני בשרירות, משיקולים זרים, ונגד אינטרס בריאות הציבור שעליו הופקד כסגן שר הבריאות, ובכך עשה לכאורה מעשה הפרת אמונים.