|
|
"אני מודעת לכך שהח"כים מוטרדים, ותפקידנו לוודא שאין פגיעה באזרחים. איש לא יעצור ח"כים שרוצים להגיש בקשה להקמת ועדת חקירה. אני, כמו סגן השר סגלוביץ, סבורים שכל עוד מתנהלת בדיקת העובדות, אנו נעקוב, ונוודא שהבדיקה תהיה שקופה. אני שמחה שנציגת המשרד המשפטים הבהירה שהיועמ"ש לא יסתפק בבדיקת השנים 2021-2020, אלא יבדוק אחורה. הוועדה מבקשת להעביר לידיה את ממצאי הבדיקה".
|
|
|
בתחילת הדיון אמר ח"כ משה ארבל: "אסור לאדם לחשוש. אומרים לי 'יתפרו אותך'. זה שיח של מאפיה, של ארגון פשיעה". כאן יו"ר הוועדה עצרה אותו: "אתה לא תקרא למשטרה ארגון פשיעה". ח"כ ארבל טען שהטלפון שלו היה חלק מדליית מידע של פגסוס בשל קרבתו לאריה דרעי. יו"ר הוועדה: "צו בית משפט זה במחשכים? מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית".
|
|
|
ח"כ קרן ברק: "אני מציעה לא להתייחס לאירוע הזה בקלות ראש, אנחנו רואים שגם קואליציה וגם אופוזיציה מרגישים שהמדינה בגדה בהם, בתווך נמצא כל הציבור במדינת ישראל. ולכן אני מציעה שלא תאבדו את הציבור ברגע הזה, כי זה יכול להיות רגע מאוד מכונן עבור הציבור בישראל. ואני מציעה שלא ייכנסו בטיפול של הפרשה שיקולים פוליטיים". יו"ר הוועדה, ח"כ בן ארי: "התקופה המדוברת הייתה בזמן הממשלה הקודמת, כך שאין כאן שיקול פוליטי".
|
|
|
ח"כ אמיר אוחנה: "זהו אחד האירועים הנדידים שיש הסכמה בין קצוות מנוגדים. אציין שבמשך תקופת כהונתי כשר לביטחון פנים וכשר המשפטים, לא הובא בפני שימוש בכלי הזה. יש מידור מוחלט של השרים מעולם החקירות, וטוב שכך, כי חלק מהנחקרים עשויים להיות יריבים פוליטיים. יש פער קיצוני בין מה שנטען בכתבה להתייחסות המשטרה. אם נכון מה שנטען, זה חמור כמו נשק יום הדין".
|
|
|
עו"ד דוד פטר, פורום קהלת: "חוק האזנות סתר מגדיר שמה שניתן להאזין לו זה שיחה בין מכשירים. לא ניתן לחדור לתוכן הטלפון. אם רוצים לחדור לתוכן, זה רק באמצעות תפיסת המכשיר והוצאת צו חיפוש, או בהסכמת הנחקר. מה שנטען ככל הנראה לא קרה באופן שיטתי. אם ביקשו צו האזנת סתר ונכנסו לתכנים, זה נוגד את החוק. אם יש חקירה מלאה תחת מסווה מודיעיני, אז פירות לא חוקיים של חקירה לא חוקית מועברים, ונוצר מצב בלתי נתפס, כשההגנה והתביעה לא מודעים שהחומר נאסף בניגוד לחוק".
|
|
|
גבי פיסמן, משרד המשפטים: "עם הפרסומים הראשונים היינו מטרדים מהתמונה שעלתה בכתבות. התחלנו לבדוק וקיבלנו שיתוף פעולה מלא מהמשטרה. מדובר במשהו מאוד חמור. בדיקה ראשונית לא העלתה שום דבר ברמה מערכתית. חייבים לעשות בדיקה פרטנית, והיא לא תוגבל רק לשנים 2021-2020. התחלנו לעבור לצווים פרטניים. אנו עוברים על החומרים".
יו"ר הוועדה, בן ארי: "לפי הנתונים שבידי, 96% מהבקשות לצו האזנת סתר מאושרות, ו-95% מהבקשות לצו חיפוש. הבקשות מוצגות במעמד צד אחד. אפשר להגיד שכמעט כל הבקשות מאושרות כי המשטרה באה מוכנה. אגב, גם בארה"ב שיעור אישור הצווים גבוה מאוד".
|
|
|
ח"כ עמיחי שיקלי: "זה סותר את חוק כבוד האדם וחירותו. איזה סעיף בחוק מאפשר להיכנס לנייד של מפגין בבלפור או של ראש עיר?"
ח"כ איתמר בן-גביר: "כשיש אישור להאזנות, חלק מההאזנות משמש למידע מודיעיני. אין סדר ודין בהליך הזה. אין קורס רענון לשופטים, אין הדרכה לשופט וזו בעיה".
|
|
|
ברק לייזר, יועמ"ש הנהלת בתי המשפט: "מרבית הצווים אינן מאושרים כפי שהם. בתי המשפט מתוקף חובתם לאזן מצמצמים ומגבילים את היקף ההאזנה, את משך וזמן ההאזנה, האם יורשה תמלול כל התוכן או רק בעניינים מסוימים. לכן הנתון של 95% אחוזי אישור אינו משקף. צו האזנה ניתן רק כשיש חשד לפשע. שימוש בחומרי מחשב מחייב צו חיפוש בבית משפט שלום, וזה מתבצע בידיעת הבעלים".
|
|
|
תנ"צ דוד באואני, רח"ט חקירות במשטרה עד לפני חודש: "לא מסתירם מהשופטים כלום. כשם שהם לא יודעים מה דגם המצלמה שלי או באיזו ערכת דנ"א אני משתמש, כך הם לא צריכים לדעת את שם התוכנה, אבל מה היא יכולה להשיג - חד-משמעית כן. המשטרה עובדת עם מספר חברות, הכל מאושר מול משרד המשפטים, שלהם מסבירים את המפרטים. להגיד ששופטים לא יודעים מה הם מאשרים זה לא נכון. אין גם אישור של שופט תורן. רק נשיא בית המשפט מחוזי או סגנו".
|
|
|
תנ"צ אליעזר כהנא, יועמ"ש המשטרה: "חומרי האזנה נשמרים רק במשטרה. בתי המשפט מורים מה לתמלל ובמה להשתמש. זה הנושא הכי מפוקח ומבוקר במשטרה. לחתום שאיש לא עשה משהו שחורג - לא אחתום. אבל יש כאן הכי הרבה פיקוח ובקרה. בשנים שאני מלווה היו עלינו שתי בקרות מבקר המדינה. אפשר לראות איך בין שתי הביקורות, מ-2004 עד 2010 בנינו נהלים והנחיות מבוארות, בליווי קבוע של משרד המשפטים. משקיעים את כל המאמצים שלא יהיו חריגות. אנו הראשונים לרצות לדעת אם יש חריגה".
|
|
|
סגן השר לבט"פ יואב סגלוביץ: "המעבר המהיר שנעשה בין טענה, לעובדה, למסקנה, קצת מהיר מדי. טוב שמועלית טענה, אבל איך כבר הגענו למסקנה? יצרנו עובדה בשדה המשפטי. נוצר פה בענן בחדר שכאילו החוק לא מאפשר ולכן המשטרה בחריגה. ובכן החוק מאפשר. אם יש חשד לפשע חמור, חוקרים ברמות הכי בכירות בודקים קודם אם יש אמצעי פוגעני פחות. יצרו פה מצב כאילו צריך לשנות את המצב החוקי, כי היום שואבים בלי אישור. יש טענות שנטענות. הן לא עובדות כרגע".
|
|