עתירתה של התנועה לאיכות השלטון נגד התמודדותה של עידית סילמן ברשימת הליכוד לכנסת ה-25 הייתה חסרת יסוד מלכתחילה, ובשל סירובה למשוך אותה - היא חויבה בהוצאות בסך 15,000 שקל. נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, פרסמה (19.10.22) את נימוקי פסק הדין, לאחר שהעתירה נדחתה לפני עשרה ימים בלוח זמנים דחוק. התנועה טענה, כי התמודדותה של סילמן - לשעבר חברת הבית היהודי שפרשה מן הסיעה - מנוגדת לסעיף 57א לחוק הבחירות, ולפיו "לא ייעשה הסכם ולא תינתן התחייבות הבאים להבטיח מקום ברשימת מועמדים לכנסת לחבר כנסת מסוים או לקבוצת אנשים, אלא לאחר היום ה-90 שלפני יום הבחירות לכנסת". לשיטת התנועה, סילמן פרשה מסיעתה (באפריל השנה, חודשיים לפני התפזרות הכנסת) לאחר שהובטח לה שריון ברשימת הליכוד. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט יצחק עמית, דחה את בקשת התנועה לפסול את מועמדותה של סילמן בקובעו שהחוק אינו כולל צעד שכזה - וחיות אימצה את עמדתו. הפרתו של סעיף זה אינה יוצרת עילה למניעת התמודדות; "המסקנה המתחייבת היא כי בקשת הפסילה נעדרה עילה מדעיקרא. די במסקנה זו על-מנת לדחות את העתירה", אומרת חיות. בשל מעמדה הרם של הזכות להיבחר, יש צורך באמירה מפורשת של המחוקק כדי לשלול אותה, כפי שנעשה בסעיפים אחרים בחוק - מסבירה חיות. התנועה טענה שניתן לקרוא הוראה כזאת לתוך החוק, בשל סמכותה של ועדת הבחירות לפסול רשימה שלא הוגשה כהלכה; לשיטתה, הכללתה של סילמן ברשימת הליכוד איננה כהלכה. חיות מגיבה: פרשנות זו אינה עולה בקנה אחד עם פסיקת בית המשפט העליון ועם הגישה המצמצמת שלו בנוגע לפסילת מועמדים. לצד זאת מציינת חיות, כי אומנם אין לכאורה ביסוס לטענה בדבר הסכם פסול בין הליכוד לבין סילמן, אך יש מקום לחשד - כפי שהעיר עמית - לנוכח סמיכות האירועים בין פגישתה עם בנימין נתניהו לבין פרישתה מהבית היהודי. היועצת המשפטית לממשלה, גלי מיארה, מסרה לבית המשפט העליון, כי פנייתה של התנועה בנושא זה נמצאת בבחינה; "מן הראוי כי בחינה זו תמוצה בהקדם", אומרת חיות. השופטים עוזי פוגלמן, נעם סולברג, דפנה ברק-ארז, ענת ברון, דוד מינץ, יוסף אלרון, יעל וילנר ועופר גרוסקופף הסכימו עם חיות. את התנועה ייצגו עוה"ד אליעד שרגא, תומר נאור והידי נגב; את המדינה ייצגו עוה"ד יונתן מוזס, קובי עבדני ודין ליבנה; את סילמן ייצג עו"ד אלי שמואליאן; ואת היועצת המשפטית לכנסת - עו"ד ענת גולדשטיין.