בשורה לבני שבעים ומעלה. משרד התחבורה מבקש להגמיש את התנאים לחידוש רשיון הנהיגה. תקנה 202 לתקנות התעבורה קובעת כי הבדיקות הנדרשות לפני בחינה קובעת כי תוקפן של בחינות ובדיקות הכשירות אשר עמד בהן מבקש הרישיון תקפות לשלוש שנים בלבד. על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2021, בני 65 ומעלה היו 13.6% מכלל המורשים לנהוג, קצת יותר מחלקם באוכלוסייה (12.3%). 55.6% מבני 65 ומעלה היו בעלי רישיון נהיגה (כ-647 אלף), לעומת 78.4% מבני 64-45. שיעור הנהגים הזקנים עלה בשני העשורים האחרונים, עם עליית חלקם באוכלוסייה ועליית שיעור הזקנים הנוהגים בתוך אוכלוסיית בני גילם. במשרד התחבורה אומרים כי במסגרת בחינה שנערכה על-ידי גורמי מקצוע נמצא כי אין צורך ממשי בביצוע בדיקות ובחינות כל 3 שנים וכי תקופה של 5 שנים היא תקופת זמן סבירה המאזנת בין השיקולים השונים, הכוללים מחד-גיסא שינוי מצב רפואי, בקיאות בחומר עיוני, חומר מעשי וכיוצא בזאת, ומאידך-גיסא, מהטלת נטלים על מבקש רישיון נהיגה מעבר לנדרש. להצעת משרד התחבורה לא צורפו חוות דעת רפואיות המצדיקות את המהלך. הנהגים הקשישים מתאפיינים בשיעור נמוך יחסית של תאונות וכן תכיפות גבוהה יחסית לצעירים של החלפת מכונית. אולם העלייה בשיעור הקשישים באוכלוסייה ובפרט בשיעור הנהגים הקשישים מקרב בני גילם הובילה להכפלת שיעור תאונות הדרכים בהם מעורב קשיש מכלל התאונות תוך עשור. בקרב בני ה-85 ומעלה שיעור התאונות מכלל התאונות אפילו שולש בשל הגידול החד בחלקה של קבוצה זו בכלל הנהגים. נתונים אלו כוללים גם את הנפגעים המעורבים בתאונה כהולכי רגל שחלקם גבוה יחסית בקבוצת הקשישים - כ-35% מהקשישים הנפגעים בתאונות דרכים היו הולכי רגל לעומת 14% בכלל האוכלוסייה. בשנת 2011 קיבצה חברת ייעוץ הביטוח הבריטית 'קונפיוזד' נתונים לגבי הרגלי הנהיגה של הבריטים. אחת ממסקנות הדוח הייתה שנהגים המתנהלים לאיטם בכביש הם גורם לתאונת דרכים יותר מכל גורם אחר. כ-60 אחוזים מהנשאלים העידו כי מפלס העצבים שלהם עולה בכל פעם בה הם נאלצים לנהוג אחרי רכב שנוסע במהירות איטית מהתנועה הממוצעת באותו קטע דרך. לא פעם כשעוקפים נהגים אלו מגלים שמדובר בקשישים אשר נוהגים לאט ובזהירות, אך למעשה מבצעים עבירת תנועה ומסכנים את הנהגים האחרים משום שמהירותם אינה תואמת לסוג הכביש. כאמור, מוצע להתאים את התקנה ולקבוע כי תוקף בדיקות ובחינות יהיה לתקופה של 5 שנים.