הרשת החברתית טיקטוק הסירה ברבעון השלישי של שנת 2022 110,954,663 סרטונים, המהווים כ-1% מכלל הסרטונים שעלו לרשת ברבעון. 2% מן הסרטונים הוסרו כתוצאה מהתנהגות שנאה (43% אידיאולוגיה של שנאה, 57% התקפות ועלבונות על יסוד תכונות מוגנות). במהלך הרבעון השלישי של שנת 2022 הסירה טיקטוק ישראל 688,579 סרטונים מהרשת החברתית שלה. מבין הסרטונים שהוסרו 80.1% הוסרו לפני כל צפייה שהיא, 89.8% הוסרו בתוך 24 שעות.
הנתונים הוצגו (יום ב', 27.2.23) בפני ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת. במהלך הדיון נמסר כי ברבעון השלישי של שנת 2022 קיבלה טיקטוק העולמית 2,713 בקשות מטעם ממשלות שונות ברחבי העולם להסיר או להגביל תוכן או חשבונות. ממשלת ישראל היא אחת מהממשלות המובילות בעולם שמבקשות מטיקטוק להסיר תכנים מהרשת החברתית שלה.
בישראל הוגשו 252 בקשות רשמיות מטעם ממשלת ישראל להסרת תכנים מהרשת החברתית - כ-9.2% מסך כל הבקשות שהוגשו לטיקטוק העולמית. לשם השוואה הממשל האמריקני הגיש רק 13 בקשות, בקנדה 5 בקשות, צרפת 27, בריטניה 71 ובגרמניה הוגשו 167 בקשות מטעם הממשל.
עו"ד לירון ריפמן, מנהלת מדיניות ציבורית וקשרי ממשל בטיקטוק ישראל, הסבירה כי החברה לא מאפשרת מרחב הכחשה ברגע שבו יש אירוע מתועד היטב. "המטרה שלנו היא לנסות לזהות את התוכן המסית עוד לפניי שהוא עולה למרחב הרשת. אנחנו שואפים להסרה מלאה של כל תוכן של שנאה. אנחנו מבינים שתופעת האנטישמיות ברשתות צוברת תאוצה ויש לנו צוות גלובלי ייעודי שמפתח אסטרטגיה להפחתת תוכן אנטישמי מסית בטיקטוק. אנחנו לא מסתפקים רק בניטור והסרת תכנים מסיתים ברשתות, אלא אנחנו עסוקים גם בפעילות חינוכיות ובשמירה על קשר עם עמותות שונות כדי לעודד חינוך למאבק באנטישמיות", אמרה.
בדיון השתתפו נציגות של חברות הענק גוגל ומטא וגם הן ציינו כיצד נעשה מאבק נגד אנטישמיות ברשת.
"אנחנו מסירים מהרשתות מסרים בפלטפורמות שלנו שכוללים תכנים מכחישי שואה", הסבירה ליאת גלזר, מנהלת קשרי ממשל ומדיניות בגוגל ישראל. לדבריה, כל אדם יכול לדווח על סרטון שלא נראה לו מתאים והחברה בודקת כל תלונה. בנוסף לכך, מפעילה גוגל כלים של בינה מלאכותית לאיתור תכנים אנטישמיים ברחבי הרשת.
"לגוגל אין יכולת להוריד אתרים מרחבי האינטרנט, אבל אנחנו כן יכולים לדאוג למנוע גישה לתכנים בלתי חוקיים בפלטפורמות של מנוע החיפוש שלנו", ציינה והוסיפה כי הסרת תכנים של הסתה מהווה אתגר גדול לענקיות הטכנולוגיה מכיוון שכל מדינה מפרשת הסתה בחוק בדרך אחרת. "ככל שההסתה היא ברורה ולא נתונה לפרשנות אנחנו בגוגל פועלים כדי להסיר אותה ממנועי החיפוש שלנו. מדיניות הפרסום שלנו אוסרת פרסום תכנים של שנאה, אנטישמיות והכחשת שואה", אמרה.
ג'ורדנה קוטלר, מדיניות ציבורית ישראל והתפוצות, בחברת מטא, ציינה כי פייסבוק עושה פעולות פרו-אקטיביות כדי להיאבק נגד אנטישמיות. "עשינו המון שינויים במדיניות שלנו כדי לוודא שאנחנו מוחקים תוכן אנטישמי ומילות גנאי שונות. כל פעם שמשתמש של פייסבוק מחפש תכנים מכחישי שואה אנחנו מפנים אותו לאתרים רשמיים של הנצחת זיכרון השואה", אמרה. עם זאת, הוסיפה כי אין הגדרה אחת לאנטישיות בכל העולם, וכל מדינה מגדירה לעצמה מה זה גילוי של אנטישמיות.