בעקבות הביקורת על קנסות גבוהים לנוסעים ששילמו אך לא תיקפו את כרטיסיהם בעלייה לאוטובוס, מציג
משרד התחבורה הפחתה של הקנסות לחלק מן הנוסעים, מהלך שלהערכתו יפחית בתוך שלוש שנים כחמישית ממספר הערעורים המוגשים על הקנסות.
המצב הקיים הוא שהקנס, התעריף המוגדל בעגה המקצועית, אינו מבחין בין נוסע שלא שילם ותיקף כלל בעד הנסיעה לבין נוסע שקנה מראש הסדר נסיעה תקופתי אך לא תיקף בעדה כנדרש. משרד התחבורה, שבמשך שנים התעקש שלא תהיה הבחנה, מתחיל להפנים את תחושת אי-הצדק והעיוות בין היחס לנוסע שרכש הסדר נסיעה ולא תיקף לבין נוסע שלא רכש הסדר נסיעה כלל וכתוצאה מכך גם לא תיקף.
בעקבות כך, נערכה בחינה מקצועית לשם קביעת תעריף מוגדל הפרשי (דיפרנציאלי) שישקף את ההבדל בין סוגי הנוסעים. בבחינה נמצא כי השארת המצב הקיים על-כנו תפגום בתדמית השירות ובאמינותו.
הומלץ להפחית את סכום הקנס שיינתן לנוסעים שרכשו הסדר נסיעה תקופתי ולגבי נוסעים הפטורים מתשלום (כגון: חיילים ומשרתי שירות לאומי-אזרחי, בני 75 ומעלה ועיוורים), אך לא תיקפו בעד אותה נסיעה, והם יחויבו לשלם קנס מופחת של 50 שקלים. כיום נעים סכומי הקנסות בין 95 ל-180 שקלים, לפי מחיר הנסיעה ואופן התשלום.
ברשות הארצית לתחבורה ציבורית מסבירים כי הרציונל להפחתת גובה הקנס משקף מחד-גיסא את חובת ביצוע התיקוף והשתת עיצום לנוסע שלא פעל כדין; ומאידך-גיסא מתחשבת בשוני המהותי בין נוסעים שרכשו הסדר נסיעה תקופתי (חופשי יומי או חודשי וכדומה) שמקנה להם זכות נסיעה בהתאם להסדר שרכשו או נוסעים פטורים מתשלום שלא תיקפו בעד הנסיעה, לבין לנוסע שלא רכש הסדר נסיעה תקופתי וגם לא תיקף בעד הנסיעה.
יישום החלופה בפועל כרוך בהעברת הנחיית עבודה מפורטת לכלל מפעילי התחבורה הציבורית על-מנת לאפשר להם את הטמעת התיקון ולבצע התאמות טכנולוגיות. תחילת היישום צפויה לכל המוקדם בסוף חודש אוגוסט.
ברשות מעריכים שהפחתת הקנס לא תגרע מאוצר המדינה, תעלה את תחושת ההגינות של הבקרה והאכיפה, ותגרור ירידה לא-מבוטלת בפניות ציבור ובערעורים המוגשים אל המפעילים ואל הרשות בבקשה לביטול או הפחתה של הקנסות, כך שמעצם הורדת היקף פניות הציבור המוגשות תקטנה עלויות הטיפול בנושא. המדד להצלחת היישום שנקבע הוא ירידה בהיקף הבקשות לביטול קנסות, במדרג הבא:
- בעוד שנה - ירידה בשיעור של כ-10%
- בעוד שנתיים - ירידה בשיעור של כ-15%
- בעוד שלוש שנים - ירידה בשיעור של כ-20%
נציגי משרד התחבורה ונציגי אגף התקציבים במשרד האוצר קיימו מספר פגישות ודנו בין היתר בדרכים לייעל את ביצוע עבודת הפיקוח כך שתבוצע באופן המקיף והיעיל ביותר שיביא להרתעה ולתמרוץ ציבור הנוסעים המתקפים באוטובוס.
הם דנו בסמכויות הפיקוח של המבקרים ובעידכון מספר סעיפים ב"נוהל פיקוח על תשלום דמי נסיעה בקו שירות באוטובוס". באוצר הציגו נתונים מדאיגים מהם עולה כי למרות סובסידיה שנתית של 16 מיליארד שקלים בשנת 2024 והגידול בהיקף קילומטר השירות, מספר הנוסעים באוטובוסים לא זו בלבד שלא עלה באופן משמעותי, אלא אף נצפתה ירידה במהלך השנים האחרונות - כישלון ממשלתי בכל קנה מידה.
מהנתונים שהציג האוצר עולה כי פדיון הנוסעים נמצא בשפל היסטורי וכפועל יוצא מכך נוצר גירעון מצד המדינה המתבטא בעלות של כחצי מיליארד שקלים מנסיעה שנתית ללא תשלום. לטענת האוצר, שיעור אי-התיקוף הממוצע הידוע הוא בשיעור של כ-20% מהנסיעות העירוניות והבין-עירוניות הגוזר הפסד של כ-400 מיליון שקל למדינה המקבלת את הפדיון, ועוד כ-200 מיליון שקל נזק למפעילי התחבורה הציבורית, שמצידם מדווחים על שיעור אחוז אי-תיקוף נמוך בהרבה.
בכנסת מטילים ספק במהימנות נתונים אלה המסתמכים על מערכות כרטוס ומערכות ספירת נוסעים לא-אמינות, ומסרבים בכל תוקף לתת לממשלה את מבוקשה - הרחבת סמכויות הפקחים. יו"ר הוועדה לפניות הציבור ח"כ
יצחק פינדרוס, בגיבוי יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ
דוד ביטן, דרש ממשרד התחבורה לפרסם את הנוהל המעודכן לפעילות הפקחים להערות הציבור, אך עד עתה, למרות שהנוהל אמור להיכנס לתוקף ב-1 ביולי, לא פורסם הנוהל - ככל הידוע בגלל מחלוקת באשר לכמה מסעיפיו.