מי זוכר את הסבונים, אותם ילדים ניצולי שואה, מבועתים, צנומים שהגיעו אלינו מהתופת? הם היו כל כך חיוורים, כמעט שקופים. אנחנו קראנו להם סבונים. הם לא ידעו להתנגד, הם לא ידעו להילחם ומשכמותם עשו סבון... הו, הם היו כאלה מצחיקים...
ואילו היום אני קורא לכל אלו שהשתמשו בשמות הללו, סבונים.
לאותם "סבונים" שלפני 54 שנים לא היה נשק להשתמש בו, הם הלכו כצאן לטבח. ומה אנחנו?
כשיש פיגוע בהתנחלות זה "בסדר". הם רחוקים, וחוץ מזה הם לא "משלנו". אבל כשהפיגועים מתרחשים בקיבוצים, כדוגמת מצר האם גם זה בסדר? הם גם במקרה הזה זה רחוק?
היום כל קיבוצניק (ולא רק קיבוצניקים) צריך לשאול את עצמו:
האם הימין אשם בכל הצרות שלנו - הימין כאריק שרון?
האם לא אשם בכך אדם שעל-פי עדותו עבר על החוק, חתר תחת ההנהגה?
האם לא אשם מי שניהל בצורה רשלנית ופושעת משא-ומתן על דבר שאינו שלו?
יוסי... די, לך הביתה, ואל תגרום לנו עוד נזקים, אל תהפוך אותנו לסבונים.