אנו נחשבים עם של ביטחוניסטים, נכון או לא? או שאולי אנחנו פשוט בוטחים בעצמנו עד כדי זלזול בכל הכללים. אנו מלמדים את האזרחים לבדוק כל חפץ חשוד, לבדוק אם אין אדם חשוד לידנו למען מניעת פיגוע, מזהירים מטיילים בחו"ל בנוגע ליעדי נסיעתם - עם של ביטחון. עם שחי ונושם ביטחון. או שאולי הכול רק למראית עין?
הנה מקרה של "לנו זה לא יקרה"
שגרירות ישראל בניגריה נמצאת בעיר הבירה אבוגה. השגרירות מוגנת על-ידי מוסלמים, אולי כן אולי לא. אבל מרביתם לבנונים, כן, מלבנון. אותם לבנונים שעובדים בחברת אבטחה ישראלית, כך לפחות זה נראה, מגינים על השגרירות הישראלית בבירת ניגריה. הם אלו המגינים על בית השגריר, על מגורי הסגל הדיפלומטי. הם מסתובבים בשגרירות באופן חופשי ובאים במגע עם כל מה שקורה בשגרירות. הכול גלוי וידוע להם.
לפי מה שידוע לי, ואולי אני שוגה, הקהילה הלבנונית המוסלמית בניגריה תומכת בחיזבאלה. היא תורמת כספים רבים למימון פעולותיו של ארגון החיזבאלה. לא רק זאת, ישנן שמועות חזקות למדי בניגריה כי הקהילה הזאת אף תומכת בקיני אל-קעאידה המצויים בצפון ניגריה.
אני שואל: היכן השב"כ שתפקידו לבדוק. אני שואל: רק אם יהיה פיגוע בשגרירות נשאל איך זה קרה? איך לא ידענו? תארו לעצמכם את חטיפת השגריר הישראלי בניגריה, מה יגידו אז.
אני מקווה שכל הנזכר לעיל הם שיגיונות ופחדים שלי. אני מזהיר כאן, כי אני חושב שכדאי שהממונים על הנעשה בניגריה יבדקו לפני שיהיה מאוחר מדי. עדיף לבדוק עכשיו ולא להקים ועדת בדיקה או חקירה לאחר מעשה.
אנחנו הרי עם של ביטחון, כן או לא? לנו זה בטח לא יקרה.