ראשית דבר, כל מגיב למאמר יוצר נחת למחבר ללא כל קשר למהות התגובה - אם טובה היא אם רעה. לאמור, אין בנמצא "תגובה רעה", כי המחבר מכוון לכך שיקראו את דבריו, וכל המגיב - קרא גם קרא, וחזקה עליו שגם קרא את הדברים בעמקות יתרה ובמחשבה רבה עד כדי כך שהם עוררוהו להגיב.
יש אפיונים לתגובות:
- הן יכולות להיות קיצוניות - ממצב בו מושא התגובה אמור להסמיק מרוב מחמאות ועד כדי ביזיון וקצף, שפיכת חמה וקיטון בוז וזלזול. הכל (כמעט) מותר, והכל (לא כמעט) נסלח.
- זאת ועוד, התגובה ממהותה אינה מחויבת להיות רחבת היקף מבחינת התוכן ונושאה, ואף אינה מחויבת להיות קשורה בקשר כלשהו למאמר. היא דומה בכך לחקירה נגדית בבית המשפט - אלא שיש לה יתרון בכך שבמרבית המקרים "הנחקר"/"המחבר" לא חייב להשיב, ואינו משיב.
- עוד יתרון לה לתגובה מבחינת נוחות כותבה - לא חלים עליה כמעט בכלל כללי הלשון הנכונים, השפה המעודנת, הנימוס הבסיסי ודרך ארץ כלשהי.
לעתים התגובה היא חכמה, גם כשהיא בוטה, ומעירה אצל המחבר כתיבת מאמר נוסף, נפרד, שמהותו היא תגובה לתגובה אך לא כמשוב אלא כמאמר בפני עצמו, והיו דברים מעולם.
למען הגילוי הנאות אומר כי העליתי את המאמר "מזקנים אתבונן" [ראה משמאל] בעקבות תגובה, ששמחתי לקרוא על אף תוכנה ונוסחה הירודים.
וכאן ראוי להזכיר את דברי פרופ' ישעיהו ליבוביץ בספרו "רציתי לשאול אותך, פרופ' ליבוביץ" בהוצאת "כתר" 1999, עמ' 514:
"באור, הסבר, תשובה
מר ישעיהו ליבוביץ, שלום!
ראשית, אשאל לשלומך ולשלום משפחתך אף על-פי שאינך מכיר אותי (מקווה שזו לא חוצפה).
מאחר שהשפה העברית חשובה לי מאוד, ומשתדל להבחין בלא מעט דברים בה, ברצוני לשאול את דעתך במס' מילים. למשל:
המילים:
כעסן,
רגזן,
עצבן,
חרון,
קצף,
זעם,
חמה.
אף על-פי שבמילון (א' אבן שושן) העברי המרוכז כולן מילים נרדפות עדיין חושב שיש שוני ביניהן.
אודה לך מאוד אם תעשה את האבחנה הזו לגביי משום שלא מצאתי בשום מקום הבדל.
דבר נוסף, מהו מקור מילים אלו?
מאחל כל טוב!
מודה לך
מ' 18.5.93
למ' שלום
המלים שציינת מונחים נרדפים הם, והשימוש בהם בהקשרים שונים הוא עניין סיגנונו של הדובר או הכותב.
דומה לזה ההבחנה בין:
כסיל,
אויל,
פתי,
סכל,
טפש,
שוטה.
בברכה,
י. ל. 20.5.93".
טוב לסיים בדברי ליבוביץ.