באחת הרשימות שכתבתי, ציינתי שאמנם לא רבים מתושבי עזה שותפים לרציחות ולטרור (בעצם, מספרם של השותפים לא ידוע) שהיו ועוד יהיו. אירועים שבהם נרצחו ילדים כמו בדולפינריום ובפיצוצי אוטובוסים על ילדים ונשים שהיו בהם, והללו הרי "פסיק" ממה שידענו והפכו כבר לשגרה.
כתבתי גם שתושבי עזה נהנים משני עולמות: האחד, שמסכימים בשתיקה על "מה שעושים ליהודים" וההצהרות על "השלכתם לים" וכיו"ב וכמובן, חלילה לא הם, כי כולם מלאי תום. והעולם השני, כאשר מחבל חזר זה עתה מפיצוץ אוטובוס בירושלים לכפרו ולשכנו (זה הטוב כמו שנכתב לעיל), מברכו וגם מגיש לו קפה. עד כאן תזכורת.
תוך שקראתי את הבעות הצער בעולם, "על מה שעושה ישראל לספינות השלום", תוך שמפעילה מצור על עזה שממנו סובלים הילדים שם. כאן לא יכולתי להיות שווה נפש עם הדברים והללו עשו לי את הטריגר לכתוב את הדברים להלן וכאמור, רק בזכות הילדים בעזה, שהרי הם לא אשמים במציאות הנדונה.
במאמר מוסגר אכתוב על מוסד כפר הנוער בן-שמן, שיהיה עיקר הנושא שלשמו נכתבה הרשימה.
הכרתי את כפר הנוער בן-שמן מקרוב, כאשר בשנות הארבעים והחמישים ולפני זה (וייתכן שגם כיום), מוסד זה, הייתה בו הרוח של אז וקצרה היריעה מלתארה - הן בשל ייחודה והן משום שלמיטב ידיעתי, אין רוחות כאלו כיום, המציאות השתנתה היום במדינה.
מוסד/פנימייה בן-שמן היה יחיד במינו. היו בו ילדים מכל הארץ וגם קלט עליות כמו ילדי טהרן למשל. למיטב זכרוני, היו בו כיתות מ-ד' ומעלה. החיים במוסד התנהלו כך שהילדים הפעילו את הכפר, בהדרכת מבוגרים כמובן. היו בו חוגים מגוונים אחר הלימודים. גם מלאכות כמו נגרות, מסגרות וחקלאות. ילדים עבדו גם בדיר ואיחרו לארוחת הערב, כי חלבו את הכבשים. כמו-כן, בימי שבת ובערבי שישי היו תוכניות מוסיקליות, כאשר לא אחת הובאו אמנים. הייתה גם תורנות של נקיון החדרים ע"י הילדים עצמם. כן, מבן-שמן יצאו גם להקמת קיבוצים, מה שנקרא אז "הכשרות". אחטא אם אומר שתיארתי את הכל, כי ודאי לא הצלחתי להכניס את הקורא לתמונה האמיתית של עולם ילדים שמנהלים את חייהם בכוחות עצמם.
לענייננו, לו היו כיום מוסדות כאלה כבר מהגיל הרך, פני המציאות שלנו היו אחרים. עד כאן בבחינת "על קצה המזלג".
ואשלים את הרעיון שבכותרת הרשימה: אם היינו קולטים את ילדי עזה באחד מהכפרים/מוסדות שהיו מוקמים כפי שתיארתי ברוח בן-שמן, נותנים להם שם חינוך עם תרבותם ומיטב המסורת שלהם, כאילו שהם בביתם (להוציא את הארס שהם יונקים מדי יום בסביבתם) - היינו אנחנו מרוויחים וגם הם, כמה דברים טובים:
אחווה בין שני העמים.
שלום מובטח.
גשר בין שני העמים.
פתרון למניעת מלחמות.