לחילונים אין מחויבות לכלום

בס"ד להתחתן הם רוצים, כדת משה וישראל לברית הם מזמינים מוהל בבר-מצווה הם דואגים שהבן יעלה לתורה וכמובן הם מזמינים את כל המשפחה וכשהם נשאלים למה? מתקבלת התשובה "אנחנו יהודים, זה ברור לא?" והכל, הכל הם מבקשים, הכל שיעשה כמו שכתוב בספרים "ושלא יהיו טעויות חלילה, אנחנו יהודים" הם אפילו מאוד מתגאים שהורי הוריהם היו רבנים ויש להם במשפחה כמה דתיים יש להם לב טוב והם עוזרים והם אף פעם לא שוכחים, אף פעם את היותם יהודים, אבל... שבת זה לא בשבילם הם לא דתיים, הם חילונים, תפילין זה קשה וזה בטח בלגן, יש להם משהו כזה בארון פתאום הם נזכרים, שהם לא נגעו בהם כבר שנים קדיש הם לא יודעים לומר, שחרית, מנחה, ערבית "מה יש כאלו מילים בעברית?" כשרות למה בכלל? אצלם בארון הכל מסודר מקווה זה מקום לא נקי ורע, תפילה - מיותר ונורא חגים זה טוב כי בהם אוכלים זה לא משנה בשביל מה אותם חוגגים או מה בכלל הם לנו מסמלים אבל את חגיגות הסילבסטר הם לא מפספסים מצוות למה? הם אנשים טובים ויש להם כל כך הרבה ספורים עד כמה הם אנשים צדיקים. לצום? "למה?" "מה עשינו רע", לחזור בתשובה? "מה?" "אנחנו אנשים טובים, למה? "אלוקים יש בשמים? "בטח", "אנחנו אנשים מאמינים וזה ברור" אבל... מצוות? "עזוב אותנו משטויות" "אנחנו אנשים טובים, יש לנו לב טוב" "אנחנו יהודים" והם על כך מתעקשים "בטח שיש אלוקים" "מה אתה חושב שאנחנו לא יודעים" "אבל תשמע זה קצת קשה, גם מתאים לנו ככה" חילונים - חיים בלי להבין את החיים חילונים - הם מבינים שהם לא מבינים את עצמם חילונים - אין מחויבות לכלום, אבל אין גם דרך פשוט חיים איך שבא, לא רע? הא... שהשם יעזור... הם כל הזמן חיים בדמיונות הם נוסעים לחו"ל ב- 36 תשלומים הם קונים מכונית בחוב ל- 60 חודשים בית הם קונים במשכנתא לכל החיים בסלולארי הם לא מפסיקים לדבר הם קונים תמיד את הטוב ביותר רוב הזמן הם מתעניינים אצל האחר הם מתלבשים בצו האופנה תמיד יש להם מה לומר אפילו שהם לא מבינים בדבר הם מנסים לעשות רושם על כולם הם לועגים וצוחקים כמעט על כל העולם הם מנסים לחקות אחרים אף פעם הם לא אמיתיים, כן הם פשוט מסכנים והם אפילו לא יודעים אפילו לא מבינים, כי הם פשוט הכל, הכל "אוכלים" רוב חייהם הם רק חולמים הם מכל שטות מתלהבים הם חיים באשליות, הם כל הזמן בדמיונות כל חייהם סביב החובות והצחוק הוא, שהם אומרים שהם עושים חיים אבל הם עבדים, עבדים של החיים הדמיון אצלם עולה על המציאות עכשיו הבנתם מאיפה נובעת הטעות ועד כמה הם מסכנים איך אחרים בהם שולטים, איך להם הכל מוכרים והם, הם עושים חיים, הם כל הזמן קשה עובדים עובדים בשביל הדמיונות, עובדים בשביל החלומות והחיים, החיים עוברים, החיים קצרים והזמן, הזמן אוזל והם, הם תמיד בדמיונות אבל הם מפסידים, כן ובגדול מפסידים את החיים האמיתיים את הפשטות, את האמת ואת הרוגע כי החיים לא דורשים מהם הרבה אך הם דורשים יותר, הם רוצים הכל עכשיו והחיים תמיד מנצחים והנה מגיע היום בו הם כבר מותשים מותשים מהריצה אחר הכלום, אחר הטמטום ואז הם מבינים שהם לא עשו חיים אלא פשוט הם היו עבדים, כן עבדים של החיים והם, הם אלה שהיו כל הזמן צחוק לאחרים.