לפני ימים אחדים קבלתי לביתי חוברת מהודרת הנושאת את הכותרת: "התוכנית הלאומית לחינוך", שהופקה על-ידי, כתוב, כתוב: "כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל...". החוברת שהופקה ע"י שתי המפקדות העליונות לבנת/תירוש מתארת בלשון קלה את הכנת הדוח ומסקנותיו.
חרש התגנבתי אל החדר האטום, נעלתי את הדלת והצצתי בשקיקה בדוח הצבאי המפואר המתאר איך בחשכת הלילה, כאשר ישנתם,יצא כוח המשימה בראשות מפקד הסיירת דוברת למשימה מסוכנת ומסובכת, ואיך, תוך גילוי גבורה ותושיה, הצליח להפיק את מה שישנה את חייה של מדינת ישראל לדור, דור.
אחת המסקנות של חוליית הגיבורים היא, לדוגמא: עמ' 17. ביה"ס יסודי ימנה בין 250-600 תלמידים כדי להעניק יחס אישי חם ומקדם ע"י הצוות. רב-אלוף לבנת - כמה תלמידים יש כיום בבתי הספר היסודיים?
הלאה. מעבר למלל ברמת עברית צחה וקליטה ומסקנות והצעות כיד המלך, שאת מרביתם אפשר להגדיר כמיושמות בפועל, שטותיות או בלתי אפשריות בארץ הפלאפל, עוסקת חצי חוברת בהאדרת שמם של עשרות חברי המשימה משלמה דוברת (חבר ועד הורים לשעבר), המשך דרך פרופסור ויקטור לביא (שעבד כל כך קשה עד שהגדיל, פיזיקלית, את היממה ל- 27 שעות), ועד אורי שוסטרמן מאגף התקציבים באוצר המחייך כל הדרך אל הורדת מכסת המורים בישראל ב-25.00 לפחות, הפיטורים ההמוניים ביותר שידעה הארץ הזו ובהכי הרבה שקט תעשייתי.
כוח המשימה חזר לבסיסו, ללא נפגעים, והשלים משימתו הקדושה. העיקר שבעמוד 17 כתוב שבגן ילדים ישהו יחדיו שני מבוגרים ולפחות אחת מהם - גננת...
רב-טוראי לבנת, טוראית תירוש: האם ראיתן פעם גן ילדים מבפנים? אני פוקד עליכן טירונות חוזרת. מר דוברת משוחרר לעסקיו, וויקטור לביא מועבר למכון ויצמן למדע הזמן הנכון. אגב, לימורי, כמה עלה לציבור הישראלי הדפסת מאות אלפי עותקי חוברת "כוח המשימה"?