כשדוד נולד, הוא בכה כמו כל התינוקות. אך אם היינו יודעים מה צופן לו העתיד, היינו בוכים יחד איתו. דוד נולד עם מום-לב מורכב ונדיר, המצריך התערבות כירורגית. אחוזי ההצלחה בארץ בניתוחים מסוג זה, לא גבוהים, לכן דוד הוטס לחו"ל, ושם נותח ליבו הקטן לראשונה.
הניתוח נמשך למעלה משבע שעות, שעברו בעיניי כשנים ארוכות. דוד חזר לארץ רזה וחיוור. אך רק ימים ספורים שהה בבית, ושוב הובהל לבית החולים. ידעתי שה"ביקור" בבית החולים לא יהיה קצר, אך לא ידעתי שמדובר באשפוז של למעלה מחצי שנה. חצי שנה של לילות ללא שינה. חצי שנה שבה היינו "אורחים קבועים" ביחידה לטיפול נמרץ.
יום אחד מצבו של דוד הורע. הוא הכחיל, ולבו הקטן כמעט הפסיק לפעום. "חייבים לנתח" פסקו הרופאים. ואנו מצאנו את עצמנו שוב בדרך לעוד ניתוח-לב פתוח ומורכב בחו"ל. "תהיי חזקה", אמרתי לעצמי, "דוד צריך אותך לידו. הוא צריך אמא חזקה". הרגשתי שכוחותיי כמעט אוזלים... הניתוח הצליח. דוד ניצל.
עברו כמה שנים. הרבה לילות ללא שינה, אשפוזים, זיהומים, רגישות לתרופות, טיפולים שונים, ועוד ועוד... והנה זה בא! דוד זקוק לניתוח-לב נוסף! השלישי במספר! נוסף לכאב, ולאור העבר, גם הצד בפיננסי הקשה הפך להיות מאוד חשוב וקריטי בהצלה של דוד. לא נותרו הרבה ברירות אלא לפנות לאנשים טובים.
כשדוד מחייך אני כמעט בוכה. ילד מיוסר ברגע של אושר. לו היה יודע כמה אני אוהבת אותו... כמה הוא יקר לי... גם אני מחייכת אליו, אני מלטפת את שערו ומחבקת אותו. ובשקט בשקט, שהוא לא ישמע, ממלמלת לעצמי "רק שהכל יעבור בשלום. ושלעולם לא ניפרד"...
אני מתחננת אליכם, עזרו לי להציל את דוד שלי. דוד זקוק ל-100,000 דולר למימון הניתוח, קופת החולים מסרבת להשתתף למרות שאין בארץ הצלחה בתחום. אף אמא לא תתן לרופא לא מנוסה לגעת בלב של הילד שלה.
לדוד נפתחה קרן בארגון חברים לרפואה. בבנק פועלים, סניף 681, ח-ן 605219, על-שם חברים עבור דוד אליהו.