לראשונה בישראל יערך בשבוע הבא באקדמיה הלאומית למדעים כינוס בינלאומי יוצא-דופן בחשיבותו בנושא "חזית המחקר הביו-רפואי". בכינוס ישתתפו שורה של חוקרים ואנשי מדע, כולם בעלי שם ופורצי דרך בתחומם. הכינוס המעורר עניין רב בקהילה האקדמית והרפואית בישראל יתקיים בימים ראשון ושני, 2-3 במאי 2010 בבית האקדמיה למדעים בירושלים, המציינת השנה יובל להקמתה ולפעילותה הענפה.
במרכזו של הכינוס תעמוד המהפכה המדעית-רפואית המכוונת לרפואה המותאמת אישית.
טובי המדענים בעולם יציגו את מחקריהם בחקר מחלות ניווניות של המוח, סרטן ומחלות זיהומיות, ודרכי ריפוי, המבוססות על המידע הגנטי האישי לגבי החולה. באקדמיה מדגישים כי אחת הבעיות הקשות הניצבות בפני רופאים וחוקרים היא מדוע חולים שונים בעלי אותה מחלה בעיקר מחלת הסרטן, שלכאורה חולים במחלה זהה, גורלם שונה. אצל חלק המחלה תוקפנית יותר ואצל אחרים - התקדמותה איטית יותר. כולם מקבלים אותו הטיפול, אלא שחלקם מגיבים לטיפול ונרפאים, ועל אחרים הוא אינו משפיע. הסיבה לכך היא שונות גנטית בין בני אדם. העתיד, מעריכים חוקרים רבים, שייך אפוא לרפואה המותאמת אישית לנתוניו הגנטיים של החולה.
הדרך לפיתוחם של טיפולים מותאמים אישית ארוכה, מפותלת ויקרה. בבסיסה מונח פענוח רצף הגנום האישי של כל חולה וחולה, ואולי גם של כולנו כאוכלוסיה, והדבר יוביל לא רק לטיפול במחלות, אלא גם לזיהוי הבסיס המדויק למחלות שונות והאפשרויות למנוע אותן. בשנים האחרונות התחוור לנו כי למרות שנדמה כי מדובר באותה מחלה שאובחנה באמצעים מקובלים כיום כגון דגימות של רקמות גוף או צילומים, הרי שלמעשה מייצגת כל מחלה מגוון של מחלות שניתן יהיה לזהות ולאבחן רק באמצעים מתקדמים יותר והחשוב שבהם הוא פענוח רצף ה-דנ"א, הוא החומר הגנטי של כל חולה וחולה.
פענוח רצף החומר הגנטי יביא להבנת השינוי במגוון החלבונים המקודדים על-ידו ויאפשר פיתוח מגוון תרופות ממוקדות. אחד ממובילי המאמץ העולמי הזה הוא פרופ' אריק לנדר (Eric Lander) ממכון MIT, המרכז פרויקט ענקי כלל עולמי לפענוח רצף הדנ"א במגוון מחלות והשוואתו לרצף ה-דנ"א של אנשים בריאים. פרופ' לנדר יציג בכינוס את הפרויקט, וידובר על אפשרות השתתפותה של ישראל בפרויקט השונות הגנטית העולמי. עוד ישתתפו בכינוס החוקרת והפעילה החברתית הנודעת פרופ' מרי קלייר קינג (Mary-Claire King) הנחשבת כאחת ממאה הנשים המשפיעות בארה"ב.
בוועדה המארגנת לכינוס חברי האקדמיה פרופ' אהרן צ'חנובר, פרופ' יוסי שילה, ופרופ' רות ארנון - סגנית נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, אשר ציינה כי על ישראל להרחיב ולהעמיק את המחקר הביו-רפואי בארץ ולהקים קרן ישראלית ייחודית לקידום הנושא, כפי שהמליצה לאחרונה ועדת הבדיקה מטעם האקדמיה.
כמו-כן האקדמיה סבורה כי על ישראל להצטרף למאמץ העולמי ולהקצות את המשאבים המחקריים הנדרשים לזיהוי וריצוף גנומי של חולים ובכך להשתלב במערך הגלובלי.
פרופ' ארנון הדגישה כי הכינוס מציג מהפכה מן החשובות שהתחוללו בעולם המדע - הרפואה המותאמת אישית. מהפכה מדעית זו נושאת עמה גם בעיות סבוכות השייכות לתחום הביו-אתיקה שאף הן יידונו בהרחבה בכינוס. מטרת הכינוס להעלות אל סדר יום הציבורי את המהפכה שכבר מתדפקת על דלתנו, ואשר חוקרים ורופאים בעולם ובישראל נעשים בימים אלו מבשריה וחלוציה.