עיקרי המסקנות הן עלייה מסוכנת בתחום הסיכון אצל מוסדיים, כאשר השוק הפרטי נשאר יציב ולא מאפשר הזדמנויות מספקות.
הום וייז החליטה כבר בשנת 2008 להתחיל לייצר סיכום שנתי שמעובד בידי כלכלניה ומוגש לעיתונאים בתחום הפיננסי.
הרעיון הוא להציע אלטרנטיבה לתפיסה הממלכתית של הנגיד ולהציע ראיית עולם שבאה מתוך השוק עצמו, מהשטח.
עיקרי הדוח של הום וייז אינם שונים בהרבה ממה שקיים בדוחות אחרים של גופים בתחום הנדל"ן, כאשר מצויין בפירוש שהחלק המסוכן במאזני הבנקים הוא החלק של ההלוואות הניתנות לקבלנים.
מנכ"ל הום וייז פירט: "בנק משכנתאות מעדיף לתת הלוואה אחת מאוד גדולה לקבלן, כי זה יוצר לו הרבה פחות עבודה, מאשר כמה מאות הלוואות קטנות לפרטים, אם כי מבחינת הסיכון- זה הרבה יותר מסוכן".
הבנקים לא מתחשבים בפיזור תיק הסיכונים הפיננסיים שלהם ולא לוקחים בחשבון שיש בכלל בעיה בזה.
השוק הפרטי לעומת זאת נענק תחת נטל קבוע של דרישה לא הגיונית להעמיד מעל 30 אחוז הון עצמי. איזה משפחה או זוג צעיר בישראל יכולים להביא מהבית יותר מ350000 אלף שקלים? למי יש סכומים כאלו?