בני גאון: יחסי הכלכלה ישראל-ירדן - מקרני האור היחידות ביחסים עם מדינות ערב השכנות.
גאון, המכהן כיו"ר לשכת המסחר והתעשייה ישראל-ירדן, דיבר
באסיפה השנתית של הלשכה בה השתתפו גם אנשי עסקים מירדן.
"יחסי הכלכלה והסחר בין ישראל לירדן הינם מקרני האור היחידות ביחסים בינינו לבין מדינות ערב השכנות בכלל, ובתחום יחסי הסחר ושיתוף הפעולה עם שכנינו במדינות ערב, בפרט". כך אמר היום (א') איש העסקים בני גאון, נשיא 'גאון אחזקות', המכהן כיו"ר לשכת המסחר והתעשייה ישראל-ירדן, במהלך האסיפה הכללית השנתית של הלשכה.
אורח הכבוד באסיפה היה סגן ראש-הממשלה ושר החוץ, סילבן שלום. בכינוס, שנערך בשיתוף עם משרד החוץ, השתתפו גם אנשי עסקים בכירים מירדן.
בני גאון הוסיף ואמר: "השנה האחרונה הייתה שנה טובה ליחסים הכלכליים בין ישראל לירדן - ראינו גידול ביצוא לירדן ועליה מתמדת ביצוא הירדני לארה"ב, שרובו ככולו ייצור ישראלי-ירדני משותף במסגרת פרוייקט ה"קויז" QIZ (הסכם ישראלי-ירדני-אמריקני בדבר יצוא משולב לארה"ב). פרוייקט הקויז זכה להצלחה מרשימה והשנה צפוי היצוא הירדני ממנו להסתכם ב-650 מיליון דולר, לעומת 15 מליון דולר בלבד בשנת 97'".
לדבריו, אחת הסיבות להצלחת פרוייקט זה לעומת פרוייקטים אחרים היא בהיותו נשען על "מינימום סמליות - מקסימום יישומיות". לדבריו, הקויז שימש כמסגרת אשר יתרונה הכלכלי הוא ברור ומוכח - יתרון של עשרות אחוזים על תעשיית הטקסטיל המתחרה של מזרח אסיה, המחויבת במכסים ומכסות.
גאון הדגיש, כי בירדן קיימת אוירה כללית שתומכת בהשקעות זרות כפרוייקט לאומי ירדני. חזונו של המלך עבדאללה ליצור מדינה מודרנית ופתוחה, המעודדת השקעות זרות ותעשייה מתקדמת קורם עור וגידים ומתבטא בהקלות רבות ושינויי חקיקה.
לדברי גאון, הפרוייקט הוא גם דוגמא מובהקת ל"הפרטה השלום". תפקיד הרשויות מסתכם בהקשר זה במנגנון בירוקרטי מינימלי ויעיל, הן בירדן והן בישראל, המסייע לפעילות השוטפת ולא מחבל בה, כפי שקורה לא פעם בהקשרים אחרים.
גאון הוסיף ואמר: "מעורבותה הפעילה של ארה"ב היא שהולידה את הפרוייקט ואיפשרה את קיומו. מעורבות זו איפשרה, בשלב הראשון, להצניע את המעורבות הישראלית בפרוייקט ואיפשרה לתעשיית הקויז להתבסס ולזכות ללגיטימציה, אך הצנעת התפקיד הביאה לכך שדעת הקהל בירדן אינה תמיד מודעת ל"פירות השלום". אני סבור שהגיעה העת לצאת מן המסתור. בכל בית ירדני צריכים לדעת כי יש פירות לשלום. כלכלת ירדן עלתה על דרך המלך במידה רבה בשל פרוייקט זה, ואנו גאים על כך."
בני גאון ציין, כי נושא בולט נוסף שבו נרקם והתבסס שיתוף הפעולה בשנה האחרונה הוא שימוש בנמלי ישראל לכניסה וליציאה של סחורות מתוך ולתוך ירדן. גאון קרא לכנס את ועדת המעברים המשותפת לשתי המדינות כדי להסיר חסמים קיימים. הוא הדגיש כי אף שנמל חיפה הפך במהלך השנה לנמל יצוא חשוב של ירדן הרי שהשביתות במשק פוגעות קשות באטרקטיביות של נמלי ישראל ובחודשים האחרונים חלה ירידה חדה בשימוש הירדני בנמלים ישראלים. גאון קרא לוועדי העובדים השונים, לרבות עובדי המכס להוציא את הסחר עם ירדן ממעגל סכסוכי העבודה במשק, שכן זהו אינטרס לאומי ראשון במעלה.
מנכ"ל לשכת המסחר ישראל-ירדן, ישי שורק, אמר, כי חרף כל הקשיים והמצב המדיני המורכב, הרי היחסים המסחריים בין שתי המדינות מתפתחים היטב והגיעו לרמת שיתוף פעולה גבוהה למדי.
לדבריו, היצוא לירדן צמח בשנים האחרונות בשיעור ניכר וסיום המלחמה בעירק תורם תרומה חשובה נוספת לסחר בין המדינות, נוכח היותה של ירדן מדינת מעבר חשובה לסחר עם עירק והמפרץ הפרסי. שורק גם ציין את הגידול המואץ בתנועת הסחורות המועברות בשטעון (Transshipments) שהיקפה כיום קרוב לשלושה רבעים מתעבורת המטענים בין ישראל לירדן.