רשת מרפאות 'עיניים' המתמחים בבריאות העין ושיפור איכות הראייה, פתחה, במגדלי עזריאלי שבת"א, מרפאה ייחודית המתמחה באיתור לקויות ראייה אצל תינוקות וילדים. את המרפאה ינהל פרופ' פנחס נמט מומחה לרפואת עיניים והמנהל לשעבר, של מחלקת העיניים בבית החולים "אסף הרופא".
על פתיחת מרפאת הילדים הוחלט עקב שכיחות בעיות העיניים בקרב ילדים, העומדת על 4% מקרב הילדים בקירוב. פרופ' נמט מסביר כי מכיוון שהתינוק אינו משתף פעולה, חל קושי לאתר אצלו בעיות ראייה, ועל כן בדיקות עיניים לילדים נסמכות על תגובות שהרופא יודע לצפות מילד בגיל מספר חודשים כאשר הוא מציג, בפניו גירויים מסוימים. ילד שאינו מגיב כמצופה, מעלה את החשד כי קיימת בעיה.
"בדיקה במרפאת הילדים מאפשרת גילוי מוקדם של כשל בראייה ומניעת נזקים אשר עלולים להיות בלתי הפיכים במידה ולא יטופלו בזמן. יש חשיבות להיבדק כבר מגיל ארבעה חודשים- עין עצלה או עין פוזלת עלולות להיראות כעין בריאה אך לא להתפתח בצורה תקינה. רק אבחון מוקדם המתבצע ע"י מכשור מיוחד שנמצא במרפאות, יכול לזהות בעיות מסוג זה בשלב שבו ניתן עוד לטפל בעין.
קופות החולים, בכפוף להסדרים עימן, מעניקות החזר כספי עבור הבדיקה ואני ממליץ להורים לעבור אותה".
ד"ר שמואל לוינגר, מנהל מרפאות 'עיניים': "כיום אין מענה מספק לאבחון לקויות למידה אצל פעוטות. איתור בעיות ראייה בשלב מוקדם וטיפול בהן יחסוך עוגמת נפש ומצוקה הן לתינוק והן להורים. על כן חשיבות הבדיקה המוקדמת הנה כה גבוהה". פרופ' נמט מציין כי קיימים שני מרכיבים עיקריים לקוצר ראייה בקרב ילדים: המרכיב הגנטי (תורשתי) והסביבתי (משחקי מחשב, טלוויזיה וכו'). ישנם פעמים בהם הילדים אינם ערים לכך ואינם מודעים לעובדה שהם בעלי בעיית ראייה, וכאן מקום ההורים לגלות עירנות ולאבחן את הבעייה ויפה שעה אחת קודם. כיצד נבחין ונזהה כי לילד יש בעייה ראייה?
· הילד נרתע מקריאה או שיש לו קשיים בקריאה.
· מיצמוץ עפעפיים בתדירות גבוהה.
· נטיית הילד להתקרב מאוד למסך הטלוויזיה או למסך המחשב.
· הילד מתלונן על כך שהוא לא רואה טוב מהלוח בכיתה או בכלל מרחוק.
· שיפשוף עיניים מרובה. כל אלה צריכים להדליק אצל ההורים נורת אזהרה אדומה, ולדאוג ללכת מייד ללא עיכובים עם הילד לבדיקת ראייה.