אנו כאן בשמש מזיעים במדים, עומדים במחסום. מסתכנים
בודקים אם העוברים, עם רצח בעיניים ופצצה על בטנם מלופפת
הם בדרך אליך שדרן חביב או אליך יפת הנפש שמולו מלהגת
רק חייל מיוזע ומושמץ במחסום, עוצר בעדם את זממם להגשים
רק חייל מתנדב במקומכם חוצץ ביניכם ובין מי שרוצה לקפח חיים
קורטוב של סימפטיה, קמצוץ הבנה
זה כל רצוננו – בבקשה
אישה בשחור כעיט בצל אורבת - צופה, כורעת שחוחה ועינה פקוחה
בוחנת כל תנועה שאפשר להציגה, כעלבון לעובר כפגיעה בזכויות
של בני עם אויב המדינה שאינם מסתירים את פסגת השאיפות
לשחוט יהודי להרוג כל אם, לרוצץ ראש תינוק, ובעיקר לחיסולנו כעם שהעיז והקים, מדינה משגשגת כאן לצידם בניגוד משוע לעליבותם
קורטוב של סימפטיה, קמצוץ הבנה
זה כל רצוננו – בבקשה
מחפשת נבלה או סתם דבר נאצה ואם חסרה, היא את זאת ממציאה.
העקר להתחנחן לאויב בהרגשה, שאותה יזכרו בבואם עם המקל.
העיקר להשמיץ העיקר לקלקל, ובראש חוצות בני עמה לקלל
ומה עם ישראל? מצידה שתלך לעזאזל היא בת תרבות אשת עולם
ומה לה מדינה מול דברי שבח נוטפים מאנשי תקשורת מעבר לים
קורטוב של סימפטיה, קמצוץ הבנה
זה כל רצוננו – בבקשה
עייפים עד אין קץ, באפוד מזיעים, עקוצים בתוכחות אנשים
העומדים בתורים ארוכים, ואין יודע מי מבין הבאים מחבל חורש רע
ומי שונא, אך רק פרנסה מחפש. ערנים ודרוכים לגלות את המידע
שיסגיר מחבל ויציל נפשות. כי זה תפקידנו כאן, חובנו לעם
על המשמר במחסום לעמוד, לחרוק שינים ולעצור אויבנו כבר שם.