סלחי נא לאבא ואמא,
שהביאו אותך לעולם.
סלחי נא לסבא וסבתא,
שחסרו סבלנות, מן הסתם.
סלחי למורה, לגננת,
שבך התעמרו כל העת,
סלחי לחבר, שאותך רק ניצל.
ולעולם לא אמר לך אמת.
סלחי לחברה שלך, הכי הטובה!
שדיברה סרה אחרי גבך,
סלחי לידך ששיוועה לעזרה,
לליבך, שזעק צערך.
סלחי לי שזאת לא יכולתי למנוע.
הבוכה לו כעת על קברך,
היה לי הרבה יותר קל כאן לפסוע,
וללכת אוהב לצידך.
סלחי לכולם! כן, כן. לכולם!
רק אל תסלחי לשמיים.
הם יכלו להיות קצת יותר נחמדים,
ולתת לך שנה, או שנתיים.
אולי אז היית לך מוצאת אהבה.
אולי גם היית מחייכת.
אבל השמיים לקחו, - ומהר!
קול ממעל, קרא לך,
ללכת.