זעקתי לחטאי נעורים שיבשו,
לעצור! לעמוד על מקומם,
ולהיאחז באמת הצרופה.
חלומות שיראתי: אמת או שקרים?
לרגע, קפאו הם בזמן,
העצימו רוחה של תקופה.
המילה הטרופה, הכילה משפט.
נוסחאות פשטו לי, כספר קריאה.
אלוהים התגלה לי, עצמו ובשרו,
ויסבר את מהות הבריאה.
וסגרתי בריח, חלון ואשנב.
ופתחתי רזים, ותורות הנשגב.
הופלאה, על-פני כל, בינתי,
ותחלוף, ותישא, גם אותי.