מלחמות לא מסתיימות. הן פשוט הולכות לנוח,
והקנה של התותח, קצת מתקרר.
הן נמות בלאט שנתן, ואז שבות, בכל הכוח.
ופורצות שנית, כאן, או במקום אחר.
שני צבאות כה יהירים הניצבים להם מול ירי.
כל אחד בם, בתורו, יקריב קורבן.
לא למדו מאחרים, והם קוראים שניהם למרי.
כל אחד בהם צודק רק. כמובן.
אלוהים!!! למד אותם שלום.
שלא ידעו עוד רצח.
תדבר איתם בשפת האהבה.
בל יהיה יותר לאיש מהם אות קין על המצח
בל תזעק דמים עוד, ארץ אהובה!