שוטה ונביא

אני שניחשתי נכון שאלוהים קיים רק בדמיון שהזמן הוא בעיה חסרת פִּתרון כמו שהחיים הם חסרי תכלית כמו שבמלחמה גם אלה שלא מחפשים מוצאים את מותם וגם אלה שנשארו בחיים הם כבר לא אותם לא בשִׂנאה ולא באהבה שגם בה יש עליות וירידות לפעמים הדדיות ולפעמים חד-צדדיות לפעמים נולד מהן אושר ולפעמים נולדת אדישות ומסוכן לא לזכור שיש ביניהם קרבת- דם מדרגה ראשונה שהם כמעט כמעט תאומים זהים אבל רק לאדישות יש יכולת מוכחת להשתמר לנצח בגלל קרירותה בגלל צחיחותה בגלל שהיא לא לוקחת לא לראש ולא לתחת בגלל שהיא לא שמה זין ואני כן אני מאז שהייתי ילד בגן עדיין מנחש את בואם של עפרונים של נחליאלים יודע מראש את שירתם עדיין צופה נפעם בשלל צבעי מותם של עלי השלכת עדיין חוזה לאור נרות בדיוק מושלם את רדת הלילה הארוך ביותר בשנה עדיין חוצה מרחקי אין קץ בקלות מתוך שינה אבל דווקא בניחוש ערוותך טעיתי מקצה לקצה כמו שוטה ואני בטוח שלא הייתי ראשון מפני שהיא עלתה על כל דמיון -