כשתי נשים מרוטות שיער
מתקוטטת בתוכי עם עצמי
טוב ורע משמשים בערבוביה
בחדר מלא ניירות עבשים
אבק, שערות, כתבים דוהים,
חדר שנוצר להכיל כל טוב
להפגין אהבה לכל הנברא
הפך למזבלה חסרת גבולות
כיצד נתתי לכל היופי להתמסמס
לנשור מתוך ידי
כנשורת קוסמית מטילת אימה
קמה עלי להפילני
בלילות נטולי שינה
בהם אני מנסה
כדוד המלך
לדבוק בבורא הכל יכול
שיצילני
מאימת החידלון.