הָרַכֶּבֶת בְּרַעַשׁ דּוֹהֶרֶת
הַפָּסִים שׁוֹקְקִים וְרוֹעֲדִים.
הַתְּנוּדוֹת לְשֵׁנָה גּוֹרְמוֹת
וְחֶזְיוֹנִי הַנִּשְׁקָף בַּחֲלוֹמוֹת.
רָצִיתִי לִנְסֹעַ בִּכְדֵי לִשְׁכֹּחַ,
אַךְ מִתְבָּרֵר שֶׁלִּי אֵין אֶת הַכּוֹחַ.
לֹא קַיָּם בִּי הָעֹז וְהָעָצְמָה
וְכֵן לֹא הַחֵן וְהָאַהֲבָה.
נוֹתְרוּ הַחֶזְיוֹנוֹת בַּיָּמִים
וְהַחֲלוֹמוֹת בַּלֵּילוֹת הַחַמִּים.
וּפְרָט לְחָיֵי הַיּוֹם יוֹם,
נוֹתַרְתִּי רַק עִם הַחֲלוֹם.