אנשים מתמודדים עם הרבה צרות
עם אנשים שרואים אותם בעיניים צרות.
לשון שתמיד הולכת רכיל,
ואסונות שניחתים עליהם בקצב בלתי רגיל.
אנשים מתמודדים עם סבלות החיים.
לפעמים מתאדים הם, ולפעמים בוכים.
והבכי, זה אחד הדברים שצריכים,
כדי להיות מודעים, ולהיות חזקים.
ואני רואה אלפי אנשים בוכים,
שחיים קצת אחרת, באילו כוכים.
נמצאים כבר בשפל המדרגה
אך לא איבדו את צלם האנוש.
הוא - טרם נפגע.
ואני אומר: כשאנשים בוכים,
זו דרכם להתמודד ולהשתחרר כשצריכים.
הם מטביעים את סבלם בנהרות הצער
עד שיש בם שוב כוח להביט אל הסהר.
ולהישבע מול ירח תקווה חדשה
להקים את העסק, להתאהב באישה,
לעזור לאחר ולשוב לאהוב,
זו איננה חולשה! זו התמודדות חבוב.
כי מחר לאחר שכל הצער הוטבע,
תיזרח בעיניהם המון אהבה.
הם ישתו כוס קפה,ידברו אל עצמם,
ובכוחות חדשים יחזרו לעולם.
ואתה תבהה בכל החלשים,
ולא תאמין איך הפכו אנשים,
עם פאר, כבוד, והרבה אהבה!!!
נגיעה של קדושה, וברק של תקווה.