1 |
|
|
איתן יקירי, מה צריכים לחשוב כל האנשים הסובבים אותך אם אתה חש ערירי? האם הם אוויר? האם אינך חש בקיומם? האם אנו, הקוראים שלך לא קיימים? אז למי אתה כותב? האם איננו נחשבים בעיניך? האם אתה באמת ערירי? ומדוע מילותיך מחוקות? מי משקיע מאמץ בכתיבת מילים מחוקות? ואיך יכולה מילה שואלת שלא קיבלה תשובה להיות מילה ריקה? נראה לי פשוט שאתה לוקח מילים שחורות, מסדר אותם בסדר אקראי, ומה שיוצא אתה מנקד ומפרסם. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|
2 |
|
|
ה.א, גם לאדם יוצר כמו איתן יש שעות של ערירות, להן הוא נתן ביטוי כואב. לכל אדם יש שעות של ערירות להן איתן נתן ביטוי. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מר ה.א היקר. בז' |
|
|
|
|
1) כאשר יש תחושות רעות לא סביר שניתן לכתוב כל כך הרבה וכל כך איכותי (אני מתייחס לשפה ולנוסח הרהוט, מהתכנים אני סולד בד"כ) 2) תחושות רעות מן הסוג שאיתן מתאר מלוות את האדם כל הזמן ורק הסחה ממשית, רב חושית של תשומת הלב כמו הצגה, קונצרט, הופעה, עשויים לנתק את האדם באותו זמן וכאשר ההסחה פגה האדם נופל שוב. כתיבה כל כך עניפה וכל כך איכותית אופיננית דווקא למצב הפוך של אושר מחשבתי ניכר ובועט "מוזה", שלא מתאים לחלוטין לשורות היאוש. קיימת תמיד אפשרות של קפיצות מיום ליום מקיצון לקיצון, ואם זה המצב הוא מחייב לדעתי מחייב התיערבות. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ה.א |
|