עַל חַיַי אֲנִי נִלְחֶמֶת
מְטַפֶּסֶת
עוֹד
מַדְרֵגָה
וְעוֹד
מַדְרֵגָה
בְּאִיטִיוּת
בִּנְחִישׁוּת
בְּהַתְמָדָה
הַגַּב כּוֹאֵב
אַך אֵינוֹ שָׁפוּף
עֵינַי צוֹרְבוֹת
עֵינַי דוֹמְעוֹת
שׁינַי מִתְפּוֹרְרוֹת
מֵעוֹמֵס הַזּכְרוֹנוֹת
וַאֲנִי נִלְחֶמֶת נִלְחֶמֶת
לֹא לִפּוֹל
לֹא לִפּוֹל
לֹא לִפּוֹל
וְאִם נָפַלְתִּי
לָקוּם כָּל פַּעַם
מֵחָדָש
כָּל יוֹם הוּא מַדְרֵגָה
כָּל יוֹם לְהִתְחַמֵש
בִּכְלֵי הַהֲגַנָה
לֹא לְוַּתֵר עַל שְׁפִיוּתִי
עַל אַהֲבָתִי
עַל שִׂמְחָתִי
לְהִצָּמֵד אֶל עָנָן הַקֶּסֶם
בּוֹ נֶקְטַר פְּלָאוֹת
לְכָל יְצִיר נִבְרָא
וְלוֹמַר כָּל יוֹם אַלְפֵי פְּעָמִים:
תּוֹדָה! תּוֹדָה! תּוֹדָה!