אם מחר לא אחיה ייוותרו אחרי,
קודם כל אופני. ואחר כך, שירי.
תמונות נשכחות בן אני מחייך,
ומכריז בפומבי רצוני לשאתך.
בירה קרה וילדה ראשונה
ארוחת בית מלון בסויטה קטנה.
לילות הזרועים תחת שמי כוכבים,
מריבות עלומות, כדרכי אוהבים.
אם מחר לא אחיה ייוותר זיכרון
של שכן שיספר ממקור ראשון,
על יוזמה אמביציונית, שאין לה עוצר.
ומרבד הפרחים שעיטר החצר.
מיסים שעלו קצת לאחרונה
לילדה שלי, יש תינוקת קטנה.
ואני, עם מקל, בשבילי ישראל,
וכסבא זקן, בגינה מטייל.
כן היו, וחיו, וחלפו הזמנים.
והכל כאן שועט. השתנו התנאים.
והיתה לי הזכות להלך בעולם,
לחוות מן הטוב ולירוות צער גם.
החופש הוא כמו אופיום להמונים.
ומי לא חושק בו? גדולים, כקטנים.
שייך העולם לצעירים ברוחם.
אלה, אינם נשכחים - לעולם.