כבר הגעת בעצמך לאותו גיל עצמו
שגופך הצעיר ניסה להבין
מעל ומתחת לכובד גופי
אבל לא הבין אפילו רק זאת
שיש אנחות ויש אנחות...
ויש לך עכשיו ילדים משלך
ובית נאה וכלים נאים
ודעה מיושבת וישבן מרוּוח
ורק פתי גמור אולי יאמין
שהיית בזמנך Femme Fatale אמיתית
ואולי אַת עצמך באותו הזמן
לא ממש ידעת לא ממש הבנת
שיש בכוחך להמית – לְחַיּוֹת
במבט אחד או בצליל קולך
לא רק חלומות –
את הגעת בשלום למנוחתך
ואישך מתאים ואורחיך נאים
ונחלתך היא גן-שושנים
מזן מיוחד בלי קוצים
כמו שתמיד רצית...
ורק בלילות של ירח מלא
שעלול לעורר רחמים עצמיים
יש מי שזוכרת ומי שזוכר
(אבל רק לפעמים) שהיית
פעם מוזה של משורר.