בַּכְּפוֹר הַסִיבִּירִי
אֲבִי נָדַד כְּמוֹ
יִצְחָק הַשֶּׂה לָעוֹלָה
וְהָאֵשׁ לֹא הִרְפְּתָה לִשְׁנִיָּה.
הַיּוֹם
הַחַיִּים עֲדַיִן בּוֹעֲרִים בּוֹ
כְּבִבְרִיחַת מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הַשְּׁנִיָּה.
יִצְחָק לֹא פָּגַע בַּמַּלְאָךְ
וְלֹא רָאָה אֶת הַדֶּרֶךְ מֵהַר הַמּוֹרִיָּה
עַד אֲשֶׁר
בָּא לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הָרְחוֹקָה
וְכָאן
פָּגַשׁ בְּרִבְקָה.
רִבְקָה בַּעֲלַת הָעוֹר הַצַּח
וְהַצַּמָּה הָאֲרֻכָּה
הִמְתִּיקָה אֶת הַצָּמָא
לְאֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ
מֵאֶרֶץ הַשֶּׁמֶשׁ מִגְּבוּל מִדְבָּר אַפְרִיקָה.
מִנְּהַר הַסָּהָרָה הַחוֹלִי
הִיא עָלְתָה לָאָרֶץ
כְּדֵי לִפְגֹּשׁ אֶת אֲבִי
לִמְהֹל אֶת אַדְמַת הָאָרֶץ בְּדָמָם.
אֶת הַחֹשֶׁךְ שֶׁנִּשְׁכַּח בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה
הוּא הִמְתִּיק לָהּ בְּסִפּוּרִים
בְּבֵית הָאֶבֶן שֶׁבָּנָה לָהּ.
"הַיְּלָדִים שֶׁלָּנוּ צַבָּרִים"
הֵם הִכְרִיזוּ כְּשֶׁבָּאוּ הַחַיִּים.
וּבְגַאֲוָה חֲרִישִׁית
כָּתְבוּ מֵחָדָשׁ אֶת בְּרֵאשִׁית.
חָלְפוּ הַשָּׁנִים הַמֵּתוֹת.
(תבואת השיגעון עמ' 100-101)