|
1 |
|
| |
כאשר קראתי את שירך ראיתי לנגד עיניי שלוש אמהות חרדות הנצבות על השביל מצפות במבט כלה לילדהן שישוב עם החגור במותניו. שלושת החטופים: גלעד שליט, רגב, וגודלווסר. כל בית שירי מצייר תמונה של ציפיה.
ליל סדר הוא חג משפחתי שבו שולטים ההרמוניה, ההומור והאהבה המשפחתית ואני הרגשתי הכנות לקראת החג, התרגשות גדולה שבאה ואת הציפיה מורטת העצבים ואת הבדידות הגדולה שהחסר הזה מותיר במקום הישיבה החסר.
"היא ציפתה לבואו,
בחלון המואר,
ריח חג את פניה ליטף,
תכול עיניה לֵאוֹת -
מה עמס מבטן,
כי רב משאה על כתף.
ובבֵית השכנים מה רבתה
השמחה,
כל הבית מורק ונשטף,
ריחות תבשילים נתלו באוויר
כבר עומדים אושפיזין
על הסף.
והיא, את קמטי דאגתה
פורשת
על שולחן ערוך בקפידה,
"האין זה צלו הגח
מן השביל ? "
כך היא סחה ברעד לבה
ולא היה זה צלו אלא
זיק תקוותה,
בין קדירת הבשר והיין,
והיה לה הלילה הזה
לחידה,
היפליא באחרית הליל ? "
כתוב ברגישות רבה נוגעת ללב.
גם אם לא התכוונת לפירוש הזה שהבאתי, כך דיבר אלי שירך. על כך תודה.
חג שמח
יהודית
|
|
|
|
|
|
|
 סגור |
כתוב תגובה ל-
יהודית מליק-שירן |
|
|
2 |
|
| |
תודה יהודית יקרה,
אכן, השיר מוקדש למשפחות החיילים החטופים, שלצערי, לא זכו הפסח הזה לחגוג את החג יחד עם הבנים.
האֵם המתוארת בשיר, כפי שאני רואה אותה בדמיוני, מלאת ציפייה ודאוגה, ובעיניה המביטות מן החלון מייחלת לשובו של בנה הביתה. יחד עם זאת, תקוותה עטויה באווירה המיוחדת של החג.
כמובן, שדמות האם המיוצגת בשיר, מסמלת את כאבה של המשפחה כולה, שכן כאבו של האב או האח לא נחסך.
השיר נבע מתוך הזדהותי עם כאבן של המשפחות, ואני, כמו רבים אחרים, מייחלת לשובם של הבנים הביתה.
מודה לך על תגובתך היפה,
ושמחה שעלה בידך להבינו כפי שכיוונתי אני.
חג שמח,
אורורה
|
|
|
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אורורה |
|