נִמּוֹלָה אֲנִי עַכְשָׁיו, נִמּוֹלָה.
נִצֶּבֶת בְּתוֹך כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
עַל הָהָר הֶעָנָו בְּיוֹתֵר
וּמִבַּעַד לַבְּרָקִים וְלַקּוֹלוֹת
אֲנִי מָלָה אֶת עַצְמִי
בְּסַכִּין חַדָּה
הַדָּם הַנִּתָּז מִמֶּנִּי לְכָל עֵבֶר
הוֹפֵךְ לְנִיצוֹצוֹת ,נְגוֹהוֹת
זֶרֶם עָצוּם שֶׁל אוֹר
שוֹטֵף אֶת כֻּלָּנוּ
מַעֲצִים בָּנוּ אֶת הַכֹּחַ
לֹא לִפּוֹל מִיָּד אַחַר-כָּך
לְמַלְכֹּדֶת עֵגֶל הַזָּהָב.