השבוע יקראו בבתי הכנסת את פרשת יתרו,
כולנו זוכרים, כי משה רבנו - היה חתנו.
במדבר, כשהסנה התגלה למשה, רעה את צאנו
וצפורה בתו של יתרו - הייתה אשתו.
כולנו גם מכירים, אך אולי לא מפנימים,
את עצותיו החכמות במנהל עסקים,
כי להפחתת הנטל, יש לקחת שרי אלפים שרי מאות ושרי חמישים.
כי גם איש מאד מוכשר, אשר הכל יכול,
אם יתאמץ יותר מידי, בלחץ גדול, יקרוס ויבול.
יתרו חשב על כל פרט ונתן עצות מדויקות,
מה צריכות להיות המעלות ומהן התכונות,
של כל אישי הצבור, אשר באמת מוכנים ורוצים,
לנהל את העם ולמשול. יראי אלוהים.
אנשי חיל, אנשי אמת, אנשים חכמים,
שונאי בצע, צנועים וחרוצים.
יתרו היה האיש, שהגדיר למשה מה תפקידו של הנביא.
משה יהיה בין העם לבין האלוהים, ואת דבריו לעם יביא.
יזהיר אותם את החוקים ואת התורות,
את האיסורים והמצוות,
יודיע להם את הדרך בה ילכו
ואת המעשים שיעשו.
משה הפנים את הדברים, התחיל מיד בהכנות,
והביא לעם ישראל את עשרת הדברות.
הפרקים הבאים בפרשה מתייחסים
למעמד הר סיני, לקולות ולברקים,
אך בכל זאת כולם נקראו על שמו
פרשת יתרו.
בספר במדבר י' מסופר,
כי משה בקש מיתרו, להישאר עם העם במדבר.
יתרו מחליט לחזור למדיין מסרב להשאר,
משה ממש מתחנן לפניו ואומר,
"אל תעזוב אותנו, כי על כן ידעת חנותנו במדבר,
והיית לנו עיניים, והיה כי תלך עמנו, והיה הטוב ההוא,
אשר ייטיב ה' עמנו והטבנו לך".
כל ההפצרות וההבטחות, לא הועילו ויתרו לא נשאר,
אולי אם לא היה הולך, לא היינו מתברברים במדבר.
משה כנראה הבין כי הוא לא בטוח בעצמו,
וזקוק מאד לעזרתו של יתרו.
אך לו במקום להבטיח הבטחות,
היה אומר ליתרו במילים הכי ברורות,
כי אינו מכיר את הדרך, וחייב לקבל עזרה,
ובפני האבא של האשה,
זו לא בושה, לשטוח בקשה
מדויקת וישירה.
אחרי כל העצות, הלך יתרו לארצו,
מבסוט מחתנו, מרוצה מעצמו.
בטוח לא הבין וחשב,
מה יקרה אחרי שעזב.
40 שנה של סבל, ורעב,
תלונות, חום ושרב.
יתרו, מיודענו, אינו אחר,
מאשר הנביא המקודש ביותר לדרוזים.
ספורו של יתרו מופיע גם בקוראן,
הוא מתואר כנביא העיר מדיין.
הקורא לאמונה באל אחד, ואין בלתו,
לצדק חברתי, כבוד הדדי, מטיף יתרו.
הקוראן קורא לו הנביא שועיב,
כל דרוזי אותו, מעריץ ואוהב.
לדרוזים אין חגים, ואין חופשות מלימודים,
החג היחיד שהם חוגגים, במשך ארבעה ימים,
הוא חג הנביא שועייב
הם עולים לקברו על יד כפר חיטין,
חוגגים, משתטחים ומתפללים.