השרים הבכירים, נסעו השבוע - עם ראש הממשלה,
לביקור היסטורי בגרמניה - לפגישות עבודה.
הביקור היה אמור להיערך, לפני מספר שבועות,
אך נדחה, מסיבות- רפואיות.
קורה, קרה, יכול לקרות.
אני, באופן אישי, לא הרגשתי נוח עם העובדה,
כי ברגע האחרון ממש, בוטלו פגישות עם הידידה.
אך, אפשר להבין, היו לכך סיבות חשובות,
בעיות רפואיות -
קורה, קרה, יכול לקרות.
בלי להתייחס לעברו של העם היהודי
ולכל הצרות, שסבל מהעם הגרמני.
לכל ההפגנות, שהיו בארץ, נגד כינון הקשרים,
ומה הייתה דעתנו ודעת חברינו, כשהיינו צעירים.
היום, גב' אנגלה מרקל, וחלק גדול משריה, תומכים בנו – ידידים טובים.
ובמצבנו בעולם, עם כל המבקשים את רעתנו, הם מאוד-מאוד חשובים.
לא מדובר במדינה תומכת בנו - במיקרונזיה הקטנה,
מדובר בספקית צוללות, מדינה בעלת השפעה עצומה.
במהלך היום, התקיימו, ללא ספק, פגישות עבודה חשובות,
נוצרו קשרים אישיים, בין שרים ובין משלחות.
בתום הישיבות, לאחר יום של דיונים,
ערכו, כמקובל, מסיבת עיתונאים.
אך מה רוצה אודי סגל, נציג ערוץ 2, לשאול את ראש הממשלה,
ולא יכול, נציג מדינת Microyellow להמתין להזדמנות יותר נאותה.
מה יש לראש הממשלה להגיב על נושא התביעה,
אשר הגישה העוזרת, נגד שרה - הרעיה.
ראש הממשלה נסע – בסך-הכל - לביקור מאוד קצר,
הוא לא ברח לשום מקום, הוא לא נשאר - בנכר.
מה קרה, מדוע זה כל-כך דחוף, להסיח את דעתו,
האם גם לאודי סגל, מפריעים בעבודה, בשאלות על רעייתו.
איני יודעת אם רק אני הרגשתי, תחושת קבס איומה,
התביישתי בשמי, ובשם כל האומה.
כשהייתי קטנה, אימא שלי תמיד אמרה,
שאת הכביסה המלוכלכת – ראוי לכבס, רק בתוך המשפחה.
איני יודעת מה חושבת אנגלה על כל הפרשה,
אני מרגישה בושה וכלימה - כלימה ובושה.
כפי שכתבתי, גם בהזדמנויות אחרות,
יש בתי משפט, ויש ערכאות שיפוטיות.
יכול להיות, שכל הטענות המופנות,
כלפי גב' שרה נתניהו – מדויקות ונכונות.
אבל, העליהום הזה, ההתייחסות וההתעסקות של כל הצהובונים,
מתחילים – אפילו במדינת מדינת Microyellow - לעלות לי על העצבים.