1. החלון פותח צֹהר
אל הבדידות.
ציפור מוסיקלית
נופלת בין הכסְאות.
בין כסא לשֻולחן
בין שולחן לִבדידות
המסתתרת כמו כנף שרוטה
מאחורי זהות
בדויה של מפה
לבנה.
2. הכלבים
נובחים בַּפייסבוק
מתוך קולות
הערפל
מתוך קולות הדממה
על שפת המדרכה.
ממעמקים
קראתי
כלב ים.
3. עורבים שחורים
תולשים
יונים לבנות
מהֶבל פי
בִּנשימות קצובות.
4. הכלבים
נובחים בַּפייסבוק
מתוך קולות
הערפל.
רואים את הקֹלות.
5. החלון פותח צֹהר אל הבדידות
6. החלון פותח צֹהר
אל הבדידות.
ירח בהיר
נופל כִפְרי בָּשֵׁל
בְּלילה אפל
בין פרחי הגרניום
על אדן החלון.
חולם בִּשְׂפַת
המדרכות המהְבּילות של
בית הקפה.
7. העצבוּת זוחלת בין האצבעות
בין שֶקֶט
לְחמנית זְהֻבָּה.
מאירה את בדידותי
בְּאור הדמדומים,
בִּנשימות קצובות
של הֶבֶל
פֶּה.
חתול שחור
הֵגיח משַׂק הצללים
של מֹחי האפור.
8. שֶקֶט הומֶה
תלוי
כמו ציפור על חוט בדידותי
הדקה
בין עננים שקופים
צובע את השקיעות
באגם
כמו אישונים כהים
נפתחים כענף בהיר
נסגרים כַפרח
9. שֶקֶט הומֶה תלוי
כמו ציפור
על חוט בדידותי
הדקה
10. בין רחוב קרן היסוד
למנדלי מוכר ספרים
ציפור יושבת
על ענף
11. השוואה מקופלת בין המילים
12. בלי מילים
13. עורבים שחורים
תולשים
יונים לבנות
מֵהֶבֶל פי.
שפָתי
החתומות כַּסֵפר הֶחתום.
14. בין ענף לִבדידות
בין עלה לִבדידות
בין בדידות
לֶעָלֶה יָרֹק
15. עיר בלי געגוע
בין ענף
לִבדידות.