עשיתי אוֹתָךְ בְּצַלְמִי כִּדְמוּתִי
כמו אלוהים בראשית דרכו
וכמו אלוהים מיהרתי לגמור
כי כמוהו הייתי צעיר וזריז
כשהִבדלתי בָּךְ חושך מ-אור
חום מ-קור ו-יובש מ-רִי
וכמוהו ראיתי כי-טוב
אבל מי מסתפק בְּלִרְאוֹת כי-טוב
בימים שהוא כמו אלוהים
מרגיש כל-יכול וטרם עשה
תַ'הֶבְדֵּל החשוב מִכל
בין מַטָּה ו-מַעְלָה פָּנִים ו-אָחוֹר
שבלעדיו בסופו של דבר
אין מצב –
אז שש יממות עשיתי אותך
בלי לנוח ובלי לוותר
כמו אלוהים עַד שֶׁלְמַזָּלִי
זעקת פתאום "דַי!!!
אני לא יכולה יותר..."
כי באותו רגע גורלי
תשו גם כוחותיי...
בדממה הדקה שֶׁהִשְׂתָּרֵרָה
אחרֵי אותו קול מבהיל
הבנתי ש"דַי" ולא "יְהִי"
הייתה המילה הראשונה
שהִבדילה בין אַיִן ל-יֵשׁ
וברגע שהבנתי זאת פתאום
עשיתי "שְׁמוֹר".