(שיר מחאה נגד ההתעללות של
רון חולדאי וקבוצת
מתנחלים לאומנית ובוטה ברוחה ובאופן התנהגותה, כלפי תושביה הערביים של העיר יפו, תושבים מסבירי-פנים ומכניסי אורחים)
בְּסִמְטָא מִשְׁתַּפֶּלֶת
חַיּוֹת נַדְלָנִיּוֹת
מְבָרְאֹות בָּתִּים וַאֲנָשִׁים
כְּאִלּוּ בֵּרְאוּ עֵצִים בַּיַּעַר.
בְּכִכָּר מְצֻלֶּקֶת וּמְבֹרֵאת
חַיָּה נַדְלָנִית זָרָה
טָחָה בָּהּ טִיָּח תָּפֵל, חַיָּה
זָרָה לַשָּׁעוֹן שֶׁבַּכִּכָּר
זָרָה לַדַּיָּג הַשָּׁב מֵהַיָּם,
זָרָה לְקוֹל מָאוּזִין
זָרָה לְפַעֲמוֹנֵי כְּנֵסִיָּה
זָרָה לְסִדּוּר הַתְּפִלָּה
בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בִּרְחוֹב הַדַּיָּגִים
שֶׁשָּׁרִים יַחַד עֲשָׁרוֹת שָׁנִים
בְּמַקְהֵלַת אַחִים לֶאֱלוֹהִים.
חַיָּה נַדְלָנִית זָרָה
בְּיָדֶיהָ דַחְפּוֹרִים וְרוּחוֹת רָעוֹת
חוֹרְשִׁים אֶת הַחַיִּים בְּגַ'בִּלִּיָה
גּוֹרְדִים אֶת הַשָּׁמַיִם בְּיָפוֹ
בְּבָתִּים זָרִים לָאָדָם
בְּבָתִּים זָרִים לֶאֱלוֹהִים
וּמְבַיְּשִׁים אוֹתִי כִּיהוּדִי.