בחיק העשבים מצאה את מותה
שלא כמו שאול שהלך לחפש את האתונות
ומצא את המלוכה.
הלכה נטע לחפש את שירת העשבים,
את השקט, השלווה ומרגוע לנפשה
שם בחיק העשבים מצאה את מותה.
רוצחים ערבים צמאי דם יהודי
ארבו לטרף, בין עצי היער הסוככים ממעל.
בחיק העשבים התחננה על נפשה
ולא היו בהם רחמים ולא הייתה בהם חמלה,
על נפש אם שהותירה בעל ובת יחידה
המחכים ומייחלים לשובה.
בחיק העשבים בדם קר נרצחה
כשחבל כרוך על צווארה
ודקירות סכין בגופה
גשם זלעפות שטף דמה.
היא בתחנוניה והם באכזריותם
לא שעו, אטמו אוזניהם משמע,
אישה קטנה רכה
אל מול חיות הטרף לא יכלה.
שם בחיק העשבים השיבה נשמתה
לבוראה.
יהי זכרה ברוך.